האמת שאבדה (3)

  •       וויליאם הרסט – חברו של היטלר

וויליאם רנדולף הרסט היה שמו של מולטי-מיליונר ששאף לעזור לנאצים במלחמתם הפסיכולוגית נגד האיחוד הסובייטי. הרסט היה הבעלים של עיתון מפורסם בארה"ב. הוא היה מוכר כאבא של העיתונות המכונה 'צהובה', עיתונות רודפת סנסציות [מכה גלים ובכך מוכרת יותר עיתונים]. אבא שלו, המיליונר ג'ורג הרסט, היה תעשיין בתחום המכרות, סנטור ובעצמו בעלים של עיתון. וויליאם הרסט החל את הקרירה שלו כעורך ב-1885 כאשר אביו מינה אותו לממונה על העיתון 'הבוחן היומי של סן-פרנסיסקו'        [San Francisco Daily Examiner].

זו הייתה גם תחילתה של המעצמה העיתונאית של הרסט, מעצמה שהשפיעה בצורה חזקה על החיים של הצפון-אמריקאים ועל צורת החשיבה הצפון-אמריקאית. אחרי מותו של אביו, וויליאם הרסט מכר את כל המניות של תעשיית המכרות שהוא ירש והחל להשקיע הון בעולם העיתונות. הקניה הראשונה שלו הייתה "עיתון בוקר של ניו-יורק" [New York Morning Journal], עיתון מסורתי שהרסט שינה עד תום לעיתון זול ומרעיש. הוא קנה את הסיפורים בכל מחיר, וכאשר לא היו זוועות ופשעים לדווח, הוא הכריח את העיתונאים שלו והצלמים שלו "לסדר" עניינים. וזה במציאות מה שמאפיין את ה-'עיתונאות הצהובה': שקרים וזוועות "מסודרים" מוגשים כאמת.

אותם השקרים של הרסט הם אלה שהפכו אותו למולטי-מיליונר ואישיות מאוד חשובה בעולם העיתונות. בשנת 1935 הוא היה אחד האנשים העשירים בעולם, עם הון המוערך ב-200 מליון דולרים. אחרי שקנה את 'עיתון הבוקר', הרסט המשיך לקנות ולבסס עיתונים יומיים ושבועונים ברחבי ארה"ב. בשנות הארבעים וויליאם הרסט היה בעליהם של 25 עיתונים יומיים, 24 שבועונים, 12 תחנות רדיו, 2 סוכניות עולמיות לשירות שידורים ופרסומים חדשותיים, עסק אחד המספק ידיעות לעשיית סרטים, החברת 'סרט קוסמופוליטי' ועוד הרבה נוספים. ב-1948 הוא קנה את אחד התחנות הטלוויזיה הראשונות של ארה"ב , הBWAL-TV בבולטימור. העיתונים של הרסט מכרו 13 מליון עותקים ליום והיה להם קרוב ל-40 מליון קוראים. כמעט שליש מהאוכלוסייה הבוגרת של ארה"ב קראו את העיתונות של הרסט מדי יום. בנוסף, מיליונים של אנשים ברחבי העולם קיבלו אינפורמציה מן העיתונות של הרסט באמצעות שירותי חדשות שלו, סרטים וסדרה של עיתונים שתורגמו ופורסמו בכמות רחבת ממדים מסביב לעולם. המספרים המובאים למעלה מוכיחים איך האימפריה של הרסט הייתה מסוגלת להשפיע על המדיניות האמריקאית ולאמיתו של דבר אפילו על המדיניות העולמית למשך הרבה שנים –  בנושאים הכוללים התנגדות לכניסת ארה"ב במלחמת העולם השניה לצד האיחוד הסובייטי ותמיכה בציד-המכשפות אנטי-קומוניסטי המק-קארתיסתי של שנות החמישים.

ההשקפה של וילאם הרסט הייתה קיצונית בשמרנותה, לאומנית ואנטי-קומוניסטית. הפוליטיקה שהוא דגל בה הייתה זהה לפוליטיקה של הימין הקיצוני. ב-1934 הוא נסע לגרמניה והתקבל ע"י היטלר כאורח וידיד. אחרי מסע זה, העיתונים של הרסט הפכו להיות אפילו יותר ריאקציונריים [מתנגדים פוליטית לכל קדמה חברתית], ותמיד נשאו מאמרים נגד הסוציאליזם, נגד האיחוד הסובייטי ובמיוחד נגד סטלין. הרסט ניסה גם להשתמש בעיתונות שלו לטובת מטרות תעמולתיות נאציות גלויות תוך כדי פרסום סידרת מאמרים של גֵרינג [Goering], יד ימינו של היטלר. בכל אופן, מחאות של קוראים רבים הכריחו אותו למשוך בחזרה עיתונים לאחר ההפצה ולהפסיק את המשך פרסומם של פריטים אלה.

אחרי ביקורו אצל היטלר, העיתונים הסנסציוניים של הרסט  היו מלאים בגילויים על מאורעות מזעזעים באיחוד הסובייטי: רציחות, השמדת עם, עבדות, חיי המותרות של השליטים והרעבת העם. כל אלה היוו את החדשות הראשיות כמעט בכל יום. החומר סופק להרסט ע"י הגסטאפו, המשטרה הפוליטית של גרמניה הנאצית. בעמוד הראשון של העיתונים הופיעו לעיתים קרובות קריקטורות ותמונות מזויפות של האיחוד הסובייטי, עם סטלין מתואר כרוצח המחזיק פגיון בידו. אל לנו לשכוח שמאמרים אלה נקראו ע"י כ-40 מליון אנשים בארה"ב ומיליונים אחרים מסביב לעולם.

 

מודעות פרסומת
קטגוריות: האמת שאבדה - שקרים בנוגע להיסטוריה של האיחוד הסובייטי | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: