האמת שאבדה (13)

 

  • ·        ·        גורם חשוב – מחסור תרופות.

בואו ונשיב לשאלה השלישית. כמה אנשים מתו במחנות העבודה? היו שינויים משנה לשנה, המספרים נעים מ-5.2% ב-1934 עד 0.3% ב-1953. מיקרי מוות במחנות עבודה נבעו בגלל מחסור כללי במשאבים בתוך החברה, במיוחד בתרופות הנחוצות להכנעת המגיפות. בעיה זו לא נעצרה בתחומי המחנות, אלא הייתה נוכחת בכל החברה כולה, וכן גם ברוב ארצות העולם. ברגע שהאנטיביוטיקה התגלתה ונכנסה לשימוש, אחרי מלחמת העולם השניה, המצב השתנה מיסודו. למעשה, השנים הגרועות ביותר היו אלה של המלחמה כאשר הנאצים האכזריים כפו המון תנאים מענים על חייהם של כל האזרחים הסובייטיים. במשך 4 שנים האלה אבדו יותר מחצי מיליון חיי אדם במחנות העבודה, קצת יותר מחצי מכל מקרי המוות שבכל תקופת ה-20 שנים הנידונות. בהקשר זה חשוב לזכור כי באותה התקופה, מהפלישה הגרמנית ועד להכנעת המכונה המלחמתית של הנאצים, 25 מיליון בני-אדם מתו מחוץ למחנות, בין התושבים החופשיים. בשנת 1950, כאשר התנאים באיחוד הסובייטי שופרו והאנטיביוטיקה נמצאה בהישג יד, מספר בני-אדם שמתו במעצר ירד ל-0.3%.

 

·        ·        100,000 נידונים  למוות

בואו עכשיו ונפנה לשאלה הרביעית. כמה נידונים למוות היו במהלך הטיהורים בשנים 1937-1938? אנחנו כבר ראינו את המספר של קונקווסט –  12 מיליון אסירים פוליטיים, שהבולשביקים רצחו לכאורה במחנות בין השנים 1930-1953, בניהם מליון איש שנרצחו בין השנים 38-1937. המספרים של סולג'ניצין, לגבי ההוצאות להורג במחנות, עומדים על עשרות מיליונים, מתוכם לדבריו נרצחו 3 מילון איש בין השנים 38-1937. אפילו צוטטו מספרים עוד יותר גבוהים במהלך מלחמת התעמולות המלוכלכת נגד האיחוד הסובייטי. הרוסייה, אולגה שאטונובסקאייה, למשל, ציטטה את המספר של 7 מיליון מוצאים להורג בזמן הטיהורים של 1937-38.

גם אם אין בהם נתון כולל אחד לגבי ההוצאות להורג בין השנים 38-1937, המסמכים המתגלים מתוך הארכיונים הסובייטים, בכל אופן, מגלים לנו סיפור שונה. יש כאן צורך לציין כי המספר של אלה אשר הוצאו להורג נאסף מארכיבים שונים ושהחוקרים, על מנת להגיע קרוב ככול שניתן למספר המציאותי, נאלצו ללקט נתונים מארכיבים שונים, דבר אשר מסכן בספירה כפולה את התוצאה ובכך להוליד הערכה גבוהה מן המציאות. [במילים אחרות: אסוף מספרים מכמה ארכיונים שונים ע"י החוקרים מקיים החשש לחישוב כפול, ולמספרים הרבה יותר גבוהים משהיו במציאות. – א. א.].

על פי דימיטרי בולקוגונוב(Dimitri Volkogonov) , המנכ"ל שילצין מינה כאחראי בארכיונים הסובייטיים, מציין 30,514  אנשים שהוצאו להורג בפסק דין של בתי משפט צבאיים בין 1 באוקטובר 1936 לבין 30 בספטמבר 1938. מידע נוסף מגיע מה-KGB (שירותים ביון של הקרמלין): על פי מידע ששוחרר לעיתונות בפברואר 1990, 786,098 נידונו להוצאה להורג בגלל פשעים נגד המהפכה משך כל ה-23 השנים בין 1930 ל-1953. מאלה שנידונו להוצאה להורג, לפי ה-KGB, 681,692 נידונו בין השנים 1937 ו-1938. לא ניתן לבדוק את המספרים של ה-KGB, אבל חוסר הודאות לחלוקה זאת בולט לעין כך שחתיכת מידע אחרונה הזו היא פתוחה לספק. זה בהחלט מוזר שכל כך הרבה אנשים נידונו להוצאה להורג משך שנתיים בלבד. האם יתכן כי בזמנים שלנו KGB-למען-בעלי-הון יעניק לנו מידע הוגן על KGB-למען-פועלים? יש באמת מקום לחשוב האם ה-KGB החדש הפרו-קפיטליסטי נותן לנו מידע אמיתי על ה-KGB הישן הפרו-סוציאליסטי. בכל מקרה, נשאר לנו עדיין לבדוק את מידת הוודאות של הנתונים המונחים ביסוד המידע של ה-KGB כולל אלה אשר נאמר עליהם שנידונו להוצאה להורג משך כל ה-23 השנים. ודאי לנו ממקורות המידע מהן שאב הKGB את נתוניו כי ההוצאות להורג במהלך 23 השנה כוללים גם פושעים רגילים וגם קונטרה-רבולוציונרים, ולא רק קונטרה-רבולוציונרים בלבד כפי שרצה הKGB הפרו-קפיטליסטי להוכיח ב-1990. בנוסף לכך מעידים כל הנתונים, כי מספר ההוצאות להורג של פושעים רגילים ושל קונטרה-רבולוציונרים זהה במספרו.

המסקנה שאנו יכולים להסיק מכל החומרים הנגישים לנו, היא שמספר הנידונים למוות בשנים 38-1937 הוא בקרוב 100,000 ולא מספר מיליונים כפי שהתעמולה המערבית מציינת.

חיוני גם לקחת בחשבון שלא כל הנידונים להוצאה להורג באיחוד הסובייטי הוצאו בפועל להורג. חלק גדול של עונשי המוות הוחלפו לתקופות מעצר במחנות עבודה במסגרת הקלות בעונש. גם חשוב להבחין בין פושעים רגילים לנגד-מהפכניים. הרבה מאותם הנידונים להוצאה להורג ביצעו פשעים אלימים כמו רצח או אונס. לפני 60 שנה פשעים דומים היו בני-ענישה באמצעות הוצאה להורג במספר רב של מדינות.

השאלה החמישית: מה אורך זמן המאסר? אורך המאסר של הנידונים היה אחד הנושאים המזעזעים בתעמולה של המערב המכוונת כלפי האיחוד הסובייטי. התיאור הנפוץ היה שעונש מאסר באיחוד הסובייטי משמעותו שנים אין-ספור בכלא ללא הגבלה, מי שנכנס לכלא לעולם לא יוכל לצאת ממנו. זה לחלוטין שיקרי! למעשה מירב עונשי המאסר בתקופת סטלין, עמדו על לא יותר מ-5 שנות מאסר!

הנתונים סטטיסטיים שפורסמו ב-"סקירה היסטורית אמריקאית" מראים את העובדות הממשיות:

פושעים רגילים באיחוד הסובייטי ב-1936 קיבלו את העונשים הבאים:

82.4% -–  עד 5 שנות מאסר.

17.6% -–  בין 5 ל-10 שנות מאסר.

בכל האיחוד הסובייטי נידונו בשנת 1936 פושעים פוליטים  בבתי משפט אזרחיים ע"פ החלוקה הבאה: 

תקופה בכלא הגדולה ביותר האפשרית לפני 1937 הייתה של 10 שנים מקסימום.

ושוב, ב-1936 האסירים הפוליטיים שהורשעו בבית המשפט האזרחי של האיחוד הסובייטי קיבלו את העונשים הבאים:

44.2% -–  עד 5 שנים.

50.7% -–  בין 5 ל-10 שנים.

באשר לאלה שנידונו לתקופות במחנות עבודה של הגולג, היכן שהאסירים שירתו את התקופות הענישה הארוכות ביותר, נתוני 1940 מראים שאלה ששירתו עד 5 שנים היו 56.8% ואלה ששירתו בין 5 ל-10 שנים היו 42.2.רק 1% נענש לתקופות מעבר ל-10 שנים.

לשנת 1939 יש לנו את הסטטיסטיקות המוצגות ע"י בית המשפט הסובייטי. חלוקת תקופות כליאה היא כדלקמן: עד 5 שנים – 95.9%; מ-5 עד 10 שנים – 4%; יותר מ-10 שנים – 0.1%.

 כפי שאנחנו יכולים לראות, הכליא הנצחית המשוערת באיחוד הסובייטי מתגלה כמיתוס נוסף שהופץ במערב לשירות מטרות נגד הסוציאליזם. 

מודעות פרסומת
קטגוריות: האמת שאבדה - שקרים בנוגע להיסטוריה של האיחוד הסובייטי | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: