משפטי מוסקבה (4)


ניסיונות לרצח והתוכניות שלהם.

הרשימה לפנינו כוללת את הבאים, אשר נמלטו מליפול קורבן על פי תוכניותיהם של כנופיית ההרס והרצח המקצועית הטרוצקיסטית: סטלין (Stalin), מולוטוב (Molotov), וורושילוב (Voroshilov), קאגאנוביץ' (Kaganovich), אורג'וניקיצה (Orjonikidze), צדאנוב (Zhdanov), קוסייר (Kossier), פוסטישב (Postyshev), אייכה (Eiche) וברייה (Beria). הזמן לא מרשה לי, חברים, לעסוק בכל אחד המקרים האלה בצורה ממצא. אני אצטרך, לכן, לבחור בשלושה מקרים בשביל לטפל בהם בצורה מפורטת יחסית. בנוגע לשאר, אני אאלץ לעשות אזכור מצומצם שלהם. השלושה מקרים שבחרתי לטיפול מפורט הם אלה הנוגעים להכנות ולניסיונות לפגוע בחייהם של החברים סטלין, מולוטוב ואורג'וניקצה.

סטלין ראשון: המשפט הראשון הוכיח כי המרכז המאוחד הטרוריסטי הטרוצקיסטי-צינובייבי, על פי הנחיותיו של טרוצקי שהתקבלו ע"י 'המרכז המאוחד' באמצעות הנאשמים סמירנוב, הולצמן ודרייצר בתקופת 1932-36, התעכב על הפעילויות הטרוריסטיות נגד מנהיגים של הממשלה הסובייטית ושל ה-מקא"ס, אשר התרכזו בארגון הטרור נגד מנהיגי המפלגה והממשלה בכלל ונגד סטלין בפרט. הקבוצות הטרוריסטיות המחתרתיות היו מאורגנות למען התכלית הזו.

המשפט הזה קבע כי ב-1934 הנאשמים באקאייב, ריינגולד ודרייצר ניסו פעמיים להתנקש בחייב של חגר סטלין. המשפט קבע שטרוצקי, שלא הצטמצם בארגון של מעשים טרוריסטיים נגד המנהיגים של המפלגה ושל הממשלה תוך ניהול יישיר בלתי אמצעי של 'המרכז המאוחד', גם שלח בתקופת 1932-36 מספר טרוריסטים מחוץ לארץ למטרות זהות. בנובמבר 1932 ברמן-יורין ופריץ דוד הונחו ע"י טרוצקי לנסוע לברה"מ עם הדרכה מוגדרת לרצוח את החבר סטלין. נתן לוריה, עוד טרוריסט, נישלח גם הוא ע"י טרוצקי באותה השנה בשביל אותה המטרה. נתן לוריה, בצירוף של פראנץ ווייץ (Franz Weitz) – אשר התגורר אז במוסקבה במסווה של מומחה זר אבל היה למעשה סוכן של הגסטאפו ואישיות מקורבת מאוד להימלר, ראש הגסטאפו –, עשה הכנות להתנקשות בחייו של החבר סטלין ושל חברים אחרים כמו וורושילוב, קאגנוביץ' ואורג'וניקיצה. הנה מה שברמן-יורין העיד בקשר להכנות להתנקשות בחייו של החבר סטלין בתשובה לשאלת וישינסקי: אז טרוצקי לא נתן לך רק הנחיות כלליות, אלא גם ניסח בשבילך את משימתך בדרך מוחשית?"

ברמן-יורין: "הוא [טרוצקי] אמר שהמעשה הטרוריסטי חייב, אם אפשר, להתרחש מתוזמן במליאת הוועדה המבצעת ב- … ועידת הקומינטרן, כך שהירייה על סטלין תרעיש החוצה לקהילה רחבה. לכך תהיה השלכה עצומה הרבה מעבר לגבולות של האיחוד הסובייטי ותגרום לעלייה של תזוזה המונית בכל העולם כולו …"

במרץ 1933 ברמן-יורין עזב למוסקבה. ברמן-יוררין, אחרי הגעתו למוסקבה ובהתאם עם ההנחיותיו של טרוצקי, מועברות בזמן זה באמצעות בנו של טרוצקי, סדוב, ייצר קשר עם פריץ דוד. שניהם דנו על ההכנות להתנקשות בחייו של החבר סטלין במליאה ה-13 של הוועדה המבצעת של הקומינטרן. התוכנית נכשלה, בכל אופן, בגלל שכרטיסי הכניסה לברמן-יורין לא יכלו להיות מובטחים. לכן הוחלט לדחות את רציחתו של החבר סטלין עד לוועידת הקומינטרן, אבל גם ההתנקשות הזו נכשלה. הנה מה שברמן-יורין אמר בנוגע לכישלון הזה:

"הוועידה הייתה צריכה להתכנס בספטמבר 1934. נתתי אקדח ברוונינג וכדורים לפריץ דוד בשביל להסתיר אותם. אבל לפני פתיחתה של הוועידה פריץ דוד יידע אותי כי שוב ניכשל להסיג כרטיס בשבילי, אבל הוא עצמו יהיה נוכח הוועידה. אנחנו הסכמנו כי הוא יהיה זה שיבצע את המעשה הטרוריסטי.

"ימים ספורים לאחר מכן אני פגשתי את פריץ דוד, והוא אמר לי שלא הצליח להסתדר ולירות. הוא ישב בתא בה נכחו יותר מדי אנשים ולא הייתה כל אפשרות לירות. לכן, גם התוכנית הזו נכשלה."

הבה נפנה להתנקשויות הטרוריסטיות על חייהם של החברים מולוטוב ואורג'וניקיצה. בהכנות של אלה, קו-הפעולה של הנאשמים התכוון לעקוב ולנצל את הביקור של מנהיגי המפלגה במחוז מרוחק ולתכנן את רציחתם שם. זה היה בדיוק על מנת לנצל ביקור כזה של החבר מולוטוב בסיביר שנעשה ניסיון להתנקש בחייו. מורלוב, לאמת את עדות ארנולד, בצורה איתנה וכנה הודה שהוא באמת ארגן מעשה טרוריסטי נגד החבר מולוטוב, יו"ר של קומיסרים של העם בברה"מ. מורלוב לא רק ארגן את המעשה הטרוריסטי, אלא הוא גם ניסה להוציא אותו לפועל באמצעות שסטוב וארנולד. באופן דומה מעשה טרוריסטי אורגן נגד החבר אורג'וניקיצה, גם כן תוך ניצול ביקורו בסיביר. ארנולד התייחס בעדות שלו לנסיבות בהן גויס ע"י ארגון טרוצקיסטי בסיביר"בשביל העבודה", ובנקודה הזו מתפתחת השיחה הבאה בין וישינסקי, התובע הכללי, לבין ארנולד:

וישינסקי: "בשביל איזה עבודה?"

ארנולד: "בשביל הביצוע של מעשים טרוריסטיים." (הפוגה).

וישינסקי: "ומה אחרי כן?"

ארנולד: "אז הוא עזב." (הפוגה).

וישינסקי: "למה נעצרת?"

ארנולד: "בזמנו זה היה ב-1933 .." (הפוגה). "על מה רצית שאני אתייחס?"

וישינסקי: "העבודה ששבטוב הקצה לך. העיסוק הנוכחי שלך?"

ארנולד: ב-1934 מנהיגים שונים של הממשלה ביקרו במחוז שלנו. אני הייתי מנהל המוסך ונפל בחלקי לבצע מעשים טרוריסטיים."

וישינסקי: "מי הדריך אותך?"

ארנולד: "צ'רפוחין." [Cherepukhin]

וישינסקי: "ומי הדריך את צ'רפוחין?"

ארנולד: "צ'רפוחין הודרך ע"י שסטוב."

וישינסקי: "והאם אתה דיברתה עם שסטוב על כך?"

ארנולד: "רק אחר כך."

וישינסקי: "אתה כן דיברת אתו?"

ארנולד: "כן."

וישינסקי: "לאיזה פעולות התכוננת?"

ארנולד: "נאמר לי על שני מקומות בהם לבצע פעולות טרור: מקום אחד היה בבור מס' 3, המקום השני היה בבור מס' 8."

וישינסקי: "טוב, תמשיך עם הסיפור שלך. למה איבדת פתאום את הקול? מתי ארגנת את הפעולות הטרוריסטיות?"

ארנולד: "הפעולה הטרוריסטית הראשונה הייתה ב-1934, בהתחלת השנה, או במידת-מה קרוב לאביב."

וישינסקי: "נגד מי?"

ארנולד: "נגד אורג'וניקיצה."

וישינסקי: "מה הייתה המהות של המעשה?"

ארנולד: "מהותו הייתה שצ'רפוחין אמר לי בבירור: 'אורג'וניקיצה מגיע מחר. שים לב, אתה חייב לבצע את הפעולה הטרוריסטית ולא לעצור בכלל."

וישינסקי: "טוב, מה אז?"

ארנולד: "אני הסכמתי עם ההצעה. למחרת היום נסעתי עם המכונית, בגלל, שבהיותי מנהל המוסך , ובהיותי חבר המפלגה, אני הייתי מעל כל חשד. נסעתי לתחנה. אורג'וניקיצה, אייכה ורוחימוביץ' (Rukhimovich) נכנסו. הסעתי אותם למושבה הגרמנית, והם ביקשו ממני להסיע אותם משם לטירקאן (Tyrkan), וכשהיגענו לפסגת הגבעה הם ביקשו ממני לעצור כך שהם יכלו להתבונן בכל סביבת הפרוקופיאבסק (Prokopyevsk). אחר כך עצרנו ליד המערכת של בורות, מס' 7-8-9. צ'רפוחין כבר הכין אותי כי שם הכל יהיה מוכן. 'אתה תראה מכשול שם ועל המכשול הזה אתה תגרום לתאונה'. וכך, כשירדתי מן הגבעה נסעתי במהירות גדולה, 70 או 80 קילומטר לשעה בערך, וראיתי מכשול במרחק של קילומטר וחצי לפניי. מייד נצנץ בתוך הראש שלי שזה הוא המקום איכן אני אמור לגרם את התאונה. עכשיו בכך שידעתי את המקום, אני לא ידעתי מה הולך לקרוא איתי … אז אני האטי תוך זמן קצר עצרתי, אחר כך פניתי שמאלה לגשר, אף על פי שהייתי אמור לנסוע ישר קדימה."

וישינסקי: "לא העזת?"

ארנולד: "לא יכולתי לעשות את זה."

וישינסקי: "לא יכולת לעשות את זה, לא העזת? זה היה המזל שלנו. והמקרה השני?"

ארנולד: " יום אחד צ'רפוחין הגיע למשרד שלי ואמר: 'מולוטוב מגיע היום. שים לב, תדאג לא לפשל הפעם'. אמרתי לו שלא פישלתי. הוא אמר: 'אני יודע איך שאתה לא פישלת'. ברגע הזה הבנתי כי משהו שם עלי עין. אני עניתי כי אני אעשה את זה, נסעתי למשרד המשלוחים. הכרתי טוב מאוד את המקום היכן הייתי אמור לגרום לתאונה; זה נימצא קרוב לעלייה מבור מס' 3. שם יש סיבוב. בסיבוב הזה אין תעלה, כפי ששסטוב קרה לזה, אלא מה שאנחנו קוראים סכר, הקצה של הכביש, בערך 8 או 10 מטר עומק, נפילה של קרוב ל-90 מעלות. כשר הגעתי לתחנה, מולוטוב, קורגנוב (Kurganov), מזכיר של ועד המחוז של המפלגה, וגריאדינסקי (Gryadinsky), יו"ר הועד של מנהלת האזור, נכנסו אל תוך המכונית …

"נאמר לי לנסוע לרובע של מגורי העובדים דרך רחוב קומסומולסקאיה. עשיתי כך. בדיוק ברגע שעזבתי את דרך האפר לכיוון הכביש הראשי, הגיחה בפתאומיות מכונית לעברי. לא היה זמן לחשוב; חייב הייתי לבצע פעולת טרור. ראיתי שהמכונית השניה טסה לעברי. אז הבנתי שצ'רפוחין לא סמך עלי ושלח מכונית שנייה. לא היה לי מספיק זמן לחשוב, אבל פחדתי. הצלחתי לפנות לצד בתוך התעלה. ברגע הזה גריאדינסקי תפס אותי ואמר 'מה אתה עושה?' "

וישינסקי: "מה עצר אותך?"

ארנולד: "פחדנות עצרה אותי."

וישינסקי: "וזה סיכל את התוכניות שלך לפשע?"

ארנולד: "כן."

וישינסקי: "יש לי שאלה לשאול את שסטוב. נאשם שסטוב, האם אתה מאשר את העדות של ארנולד בנוגע להכנות ולניסיון להתנקש בחיי החבר מולוטוב?"

שסטוב: "כן, זה מה שבעיקר צ'רפוחין אמר לי."

וישינסקי: "על בסיס הנחיות של מי זה היה מאורגן?"

שסטוב: "זה היה מאורגן על ההנחיות שלי."

וישינסקי: "על ההנחיות שלך?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: באמצעות צ'רפוחין?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "והאם אתה דיברת אישית עם ארנולד לפני התאונה הזו?"

שסטוב: "לא, בזמן הזה אני עבדתי במכרות של אנצרו-סוג'נסק (Anzhero-Sujensk), ולכן צ'רפוחין היה אחראי על כל העבודה המעשית."

וישינסקי: "העבודה המעשית?"

שסטוב: "כן, הרצח."

וישינסקי: "צ'רפוחין היה האחראי?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי:  "ואתה למדת על העניין הזה מארנולד אחרי שזה נגמר?"

שסטוב: "כן, זה לא היה לפני הסתיו עד שהוא אמר לי על כך."

וישינסקי: "ובאיזה נסיבות הוא אמר לך על כך?"

שסטוב: "הוא בא לעבוד במכרות של אנצרו-סוג'נסק."

וישינסקי: "נו, אז מה, למה הוא צריך להגיד לך על כך?"

שסטוב: "אני רציתי לדעת מה קרה."

וישינסקי: "האם הוא ידע שזה נעשה תחת ההנחיות שלך?"

שסטוב: "אני רציתי לדעת על העניין מנקודת מבט טכנית, למה ואיך."

וישינסקי: "אתה רצית לדעת?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "בגלל כך, אתה שאלת אותו?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "והוא הסביר?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "והאם אתה נתת לו הנחיות לארגן התנקשות בחיי החבר מולוטוב?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "על בסיס של הנחיות של מי?"

שסטוב: "אני קיבלתי את ההנחיות ממוראלוב."

וישינסקי: "ממוראלוב?"

שסטוב: "כן."

וישינסקי: "האם אני יכול להפנות שאלה לנאשם מוראלוב?"

הנשיא: "אתה יכול."

וישינסקי: "מוראלוב, אני חייב לברר את העדות בנקודה הזו בפעם נוספת. האם אתה מודה שנתת הנחיות לשסטוב לארגן התנקשות בחיי החבר מולוטוב?"

מוראלוב: "אני כבר נתתי עדות שאני מאשר את זה."

וישינסקי: "תבין בבקשה שאני מתשאל אותך קשר עם הבחינה עם הנאשם ארנולד. שסטוב נתן לו הנחיות לארגן התנקשות על חיי החבר מולוטוב. בתורו, שסטוב מתייחס אליך, ואני חייב לוודא את זה."

מוראלוב: "אני מודה, אני מאשר."

בנוגע להכנות בכדי לרצוח מנהיגים אחרים, דבר אשר הוזכר למעלה, אפשר לציין בקיצור שהמשפטים גילו את אשר להלן:

המשפט הראשון גילה כי 'המרכז המאוחד', כלומר, המרכז הטרוריסטי הטרוצקיסטי-צינובייביטי, הדריך חבר של המרכז הטרוריסטי של מוסקבה לעשות הכנות מעשיות למען ארגון של פעולה טרוריסטית נגד החבר וורושילוב. נתן לוריה עשה הכנות להתנקשות בחיי החברים סטלין,וורושילוב, קאגאנוביץ' ואורג'וניקיצה. ב-1934, נתן לוריה ניסה לבצע התנקשות בחייהם של החברים קאגנוביץ' ואוג'וניקיצה. ב-1 במאי 1936, לפי הדרכותיו של מ. לוריה, נתן לוריה ניסה לבצע התנקשות בחייו של החבר צדאנוב במהלך המפגן של 1 במאי בלנינגרד.

המשפט הזה גם קבע שהמרכז הטרוריסטי הטרוצקיסטי-צינובייביטי עשה הכנות לפעולה טרוריסטית נגד החברים קוסייר ופוסטישב באמצעות קבוצה טרוריסטית אוקראינית שפעלה תחת הניהול של מוחין (Mukhin) הטרוצקיסט.

המשפט השני, המשפט של פיאטקוב-ראדק, גילה שגם פיאטקוב הכין, בהתאם להחלטת המרכז הטרוצקיסטי, הוצאה לפועל של פעולות טרוריסטיות נגד מנהיגים של הממשלה הסובייטית ושל המפלגה באמצעות המרכז האוקראיני, למען מעשים טרוריסטיים נגד פוסטישב וקוסייר ו-, ב-1935, נגד סטלין. מדיבני, תחת הכוונתו של סרבריאקוב, הכין למעשה טרור נגד החבר ברייה. מורלוב הכין למעשי טרור נגד מנהיגים שביקרו בסיביר (ראה עדות ארנולד), מלבד אחד נגד החבר אייכה, המזכיר של הועד האזורי של מקא"ס(ב) במערב סיביר, אשר, מטיבעו, היה גר בסיביר.

כזו, בקיצור, הייתה פעילותו הטרוריסטית של טרוצקי. עכשיו נעבור לעוד היבט של הטרוצקיזם בפעולה, למומחיות מקצועית נוספת שלו, כלומר, הרס, הסחה וחבלה בחיבור עם, ובהנחיה ישירה של, סוכנויות שירות החשאי של שלטונות זרים.

מודעות פרסומת
קטגוריות: משפטי מוסקבה | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: