קולקטיביזציה (4)


הוועידה ה-16 של המפלגה

המפלגה ערכה את וועידתה ה-16 באפריל 1929 ואימצה את תוכנית החומש הראשונה לבניית הסוציאליזם.

הייעוד הבסיסי של תוכנית החומש", אמר סטלין, "הייה לבנות בארץ שלנו תעשייה כזו, שהיא מסוגלת לצייד מחדש ולארגן מחדש, לא רק את כל התעשייה כולה, אלא גם את התובלה ואת החקלאות – על יסודות הסוציאליזם." (סטלין – בעיות הלניניזם).

הוועידה גם אימצה קריאה לכל העובדים למען הגברה נוספת של התחרותיות הסוציאליסטית.

צמיחה מהירה של המשקים הקולקטיביים

לא מורתעים מגודלה העצום של התוכנית, המוני העם הסובייטי נענו לקריאה הזו עם גל נוסף של התלהבות לעבודה ובמהרה ניגשו ברצינות לתפקיד של מימוש תוכנית החומש הראשונה. בפעם זו, האיכרים לא התמהמהו. האיכרים הפכו יותר ויותר לטובת החקלאות הקולקטיבית כתוצאה ממפגש בלתי אמצעי עם המשקים הממלכתיים ועם תחנות הטרקטורים. האיכרים ביקרו במשקים ממלכתיים ובתחנות המיכון, צפו בתפעול הטרקטורים ומכונות החקלאיות האחרות, ייחס חשיבות רבה לביצועים ולאתרים ואחר כך החליטו להצטרף למשקים הקולקטיביים. זה היה בצורה זו שתנועת המשקים הקולקטיביים התפתחה, כלומר, האיכרים השתכנעו להצטרף למשקים הקולקטיביים על-ידי עליונותם של המשקים הממלכתיים ושל המיכון החקלאי – לא על ידי כיפוף-זרועות או שימוש בכוח כפי שניטען על-ידי סוכנים בתשלום וללא-תשלום של הבורגנות – הטרוצקיסטים, הפרופסורים הבורגניים ה-'מלומדים' והאינטלקטואלים הבורגניים.

אבל זה לא אומר שהמדינה הפרולטרית לא השתמשה בכוח נגד הקולאקים ונגד הסוכנים שלהם, המחבלים ומחריבים אשר נקטו באמצעים של רצח וטרור בכדי להתנגד לבניית הסוציאליזם ואשר שאפו לשקם את הקפיטליזם. הדיקטטורה של הפרולטריון הכן הפעילה את הרודנות שלה על הקולאקים, על מיעוט המנצלים, למען האינטרסים הרווחים יותר של הרוב בקרב העם הסובייטי – בפועלים והאיכרים – במטרה להבטיח שהקפיטליסטים המנוצחים לא יישובו בחזרה לשלטון. המדינה הפרולטרית הפעילה את הדיקטטורה שלה כי בדיוק לתכלית המיוחדת הזו, אשר לה היא מיועדת, שהמדינה הפרולטרית בכלל מתקיימת. לא היה לנו את ההצדקה המלאה לגעור בה במקרה שהיא לא הייתה מבצעת את זה, אחד התפקידים העיקריים שלה? בכדי להבהיר יותר טוב את העמדה המרקסיסטית על הנושא של הדיקטטורה של הפרולטריון, ולהפריך את השקרים ואת ההכפשות של הטרוצקיסטים וריאקציונרים אחרים נגד הדיקטטורה של הפרולטריון בברה"מ ונגד החבר סטלין, אנחנו נצטט את מרקס ואת אנגלס להמחשת מסקנותיהם על הדיקטטורה בהקשר לקומונה הפריסאית:

מרקס: " … כאשר הפועלים מחליפים את הדיקטטורה של הבורגנות עם הדיקטטורה המהפכנית שלהם … במטרה לשבור את ההתנגדות של הבורגנות … הפועלים עוטים את המדינה עם צורה של מהפכה ושל מעבר … "

אנגלס" " … אם הצד המנצח" במהפכה " חפץ בכך שלא נלחם לשווא, הוא חייב להחזיק בשלטון הזה באמצעים של טרור אשר הנשק שלו משרה על הריאקציונרים. האם הקומונה הפריסאית יכלה להחזיק מעמד יום אחד אילו היא לא עשתה שימוש בסמכות זו של האנשים החמושים נגד הבורגנות? לא חייבים, להיפך, אנחנו לגעור בה על כך שהיא השתמשה בה במספיק חופשיות? … " (על הסמכות).

אנגלס: "היות, על כן, שהמדינה היא רק מוסד של מעבר המשמש המאבק המעמדי, במהפכה, במטרה לרסן בכוח את היריבים, זה הבל צרוף לדבר על מדינתם של בני חורין: כל עוד הפרולטריאט ממשיך להשתמש במדינה, הוא לא עושה שימוש בה למען אינטרס החופש אלא במטרה לרסן את היריבים שלו, וברגע שניתן לדבר על החופש, המדינה כשלעצמה מפסיקה להתקיים … " (מכתב לא. בבל, מרץ 1875).

זהו איך שהעניינים עומדים בנוגע לעמדה המרקסיסטית על שאלת הדיקטטורה של הפרולטריון, והטרוצקיסטים רק מראים כמה רחוק הם זזו מן המרקסיזם כאשר הם שופכים את הגידופים שלהם על הדיקטטורה של הפרולטריון בברה"מ על שדיכאה בכוחניות את הבורגנות; על שניפצה את ההתנגדות שלה; על שהשרתה טרור אצל הריאקציונרים; על שריסנה בכוח את היריבים שלה וכן הלאה וכיוצא בזה. בעשותם כך, הטרוצקיסטים רק מוכיחים שהם רחוקים מהמרקסיזם כמו שמיים וארץ, כמו הליברליים הם רחוקים מהמהפכנים הפרולטרים.

שיעור הצמיחה של תנועת המשקים הקולקטיביים הייתה מהירה וללא תקדים; היא אפילו עלתה על התעשייה הסוציאליסטית. בהתייחסותו לשיעור הצמיחה של המשקים הקולקטיביים, החבר סטלין אמר במאמרו 'שנת השינוי הגדול' (1929): "חייבים להודות, שמהירות כל כך מתפרצת של התפתחותאין לה דומה אפילו בתעשיית הציבורית שלנו בדירוג הנרחב, אשר בולטת לרוב במהירות היוצאת מן הכלל של ההתפתחות שבה."

מודעות פרסומת
קטגוריות: קולקטיביזציה | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: