משפטי מוסקבה (5)

פרק 9-הרס, הסחה וחבלה

 

 

בעוד שהעם הסובייטי, בהנהגה הנכונה של ה-מקא"ס, וחדור בגבורת העמל, היה עסוק בבניית הסוציאליזם בברה"מ, ה-'גיבורים' של משפטי מוסקבה – הטרוצקיסטים, הימנים והצינובייבים – תוך כדי כך שהם חיברו את גורל עצמם עם הפשיסטים ועם הסוכנים של השירותים החשאיים של שלטונות זרים, תוך כדי כך שהם מאבדים כל נקיפת מצפון, בהגיעם לרמת הכפילות והרמאות הגדולות ביותר, ותוך הגבהת המעילה והבגידה לשיטה, למנהג במאבקם נגד המדינה הסובייטית, נגד בניית הסוציאליזם בברה"מ – היו עסוקים להביא לידי מימוש את 'גבורת העמל' [i] שלהם בחזית אחרת, כלומר, הרס. הורסים מקצועיים אלה קבעו לעצמם את היעוד להרוס את כל מה שהעם הסובייטי התאמץ לבנות. מומרצים ע"י שינאתם כלפי בניית הסוציאליזם בברה"מ, ע"י שאיפתם להוכיח את 'נכונות' של התיאוריה העלובה, הריאקציונית והנגד-מהפכנית של 'מהפכה מתמדת', ע"י שאיפתם להפוך את המציאות להולמת את התיאוריה האידיאליסטית שלהם וע"י שאיפתם בשיקום הקפיטליזם, ה-'גיבורים' הנבזים של המשפטים האלה ניגשו לעבודה. ותוך דבקות מחמירה להדרכתו של טרוצקי "להנחית מהלומות מוחשיות בנקודות הכי רגישות", ה-'גיבורים' האלה מפוצצים גשרים, גורמים להתפוצצויות במפעלים ובמכרות גז, רוצחים פועלים, הורסים תחנות כוח, גורמים תאונות רכבת, משמידים סוסים והורגים בקר, מחבלים בתוכניות חקלאיות, מחלישים את התעשייה הצבאית, מחבלים במימון פנימי ובמסחר חוץ, יוצרים מחסור מלאכותי של מצרכים בסיסיים, שמים מסמרים ושברי זכוכית בתוך החמאה! לא קיים פשע יותר מדי מפלצתי בשביל הכנופיה הזו. זה הוא ה-איך התיאוריה של 'מהפכה מתמדת' נבחנת בפעולה.

המטרה הראשית של הוצאה לפועל של מעשי ההרס ע"י הימנים והטרוצקיסטים כוונה לערער את העצמה הכלכלית של ברה"מ ולהחליש את מערך ההגנה הסובייטי על מנת לחסל את השיטה הסובייטית, סוציאליסטית ולשקם את הקפיטליזם.

גרינקו, אשר בתפקידו כקומיסר העם בענייני כספים היה צריך להבטיח את שמירת ההשקעות של הארץ, מארגן פעולות שהורסות את תחום ההשקעות, בעת ובעונה אחת כשהוא פועל בתפקיד של סוכן של השירותים החשאיים הגרמניים והפולניים ובתפקיד של יד ימינו של בוחרין ושל ריקוב. דרכו של גרינקו לחבל בהשקעות סובייטיות הייתה "לפגוע בממשלה הסובייטית עם הרובל הסובייטי".

אבל ההשקעות לא יכולות להיות מנותקות מענפים השונים של התעשייה שהתפתחותם וכוונם הן קובעות. הרס בתחום ההשקעות מתפשט במהרה לענפים שונים של הכלכלה הסובייטית. בחקלאות הפעולות ההרס נועדו לסכל את המטרה להשיג את היבול של כארבע מאות מיליון טונות (שבע עד שמונה מיליארד פוד – יחידת משקל השווה ל-18 ק"ג) של חיטה.

ברדיפתם אחרי המטרה של הפלת הממשלה הסובייטית על מנת לשקם את הקפיטליזם, הטרוצקיסטים והימנים אימצו את השיטות הכי ציניות והכי מטונפים בשביל לערער את אמון ההמונים במוסדות של השלטון הסובייטי, בשביל לזרוע התמרמרות בקרב האוכלוסייה ובשביל לקומם את העם נגד השלטון הסובייטי. בהקשר זה אפשר לציין כי גרינקו ארגן את העסקים של הבנק לחסכונות כך שבעלי החשבונות היו צריכים לבזבז כמות ענקית של זמן והיו נתקלים אי-נעימויות והעלבות, גסות וחוסר בתשומת-לב. נעשה כל ניסיון בכדי להכעיס את דעת הציבור ולהרחיק את הציבור מהבנק לחסכונות. הנה כאן מה שגרינקו אמר בקשר לפעולות הרסניות שלו בקומיסריט לכספים והשקעות:

"אחד התפקידים שהוכן בשבילי ע"י המרכז הטרוצקיסטי והימני היה לארגן פעולות חתרניות בתוך הקומיסריט העם של הכספים …

"תפקיד זה של המרכז הטרוצקיסטי והימני הועבר אלי ע"י ריקוב, ובעשותו כך הדגיש כי המנהיגות של המרכז, הוא ובוחרין, שייכו בו חשיבות גדולה למען פיתוחם של פעולות החתרניות בקומיסריט העם של הכספים לאור החשיבות המיוחדת והמשמעות הפוליטית של הכסף. באותו הזמן הוא נתן לי את הנוסחה של בוחרין: לפגוע בממשלה הסובייטית עם הרובל הסובייטי …

"היה צורך להוציא לפועל פעילויות הרסניות הקשורות לאותם האמצעים שהם קשורים עם הציבור הרחב של האוכלוסייה: מסים, חסכונות, הלוואות, וכדומה …

"בנוגע לחסכונות בבנקים, ננקטו שני אמצעים: צמצום מספרם של הבנקים לחסכונות; והשני, בקשר להלוואות של מלווי חובה של המדינה. הבנקים להלוואות אשר צומצמו במספרם לא היו מוכנים בהתמודדותם עם שינוי כזה רחב, והיות שפעולה זו הייתה קשורה עם שירות שמשפיע לעשרות מיליוני אנשים, גרם רוגז בקרב המונים רחבים של האוכלוסייה.

"עבודה חתרנית משמעותית הוצאה לפועל בתחום של תקציבי המדינה…

אני השתתפתי גם בפעילויות חתרניות בתחום החקלאות ע"י נקיטת אמצעי השקעה הרסניים. הפעולות החתרניות בתחום החקלאות נחשבו ע"י המרכז הימני והטרוצקיסטי משימה חשובה מאוד.

"סטלין המריץ את הקולקטיביזציה כאמצעי מכריע בשביל להתגבר הפיגור שבחקלאות. על בסיס של ההצלחות אשר הושגו באמצעות הקולקטיביזציה, נקבע יעד של 7-8 מיליארד פודים לשנה. המרכז הימני והטרצקיסטי ערך תוכנית של נקיטת אמצעים חתרניים … מנקודת ראותן של ההכנות הפוליטיות למאבק אנטי-סובייטי, הדבר הזה היה בעל חשיבות ענקית, חשיבות אשר נלקחה בחשבון ע"י המרכז הימני וטרוצקיסטי בזמן עריכתה של התוכנית." (המשפט של הגוש האנטי-סובייטי של הימנים ושל הטרוצקיסטים).

בואו ונעזוב את גרינקו, בינתיים לפחות, ונעבור לפעילויות של עוד הורס אחר, צ'רנוב, אשר "הסתדר בלילה אחת לנחות בתוך תחנת משטרה [של ברלין] ולהפוך למרגל" של האימפריאליזם הגרמני. צ'רנוב קיבל הנחיות מהשירותים החשאיים של גרמניה, והוא פועל לפי ההנחיות האלה. צ'רנוב אמר בפשטות לבית המשפט: "השירותים החשאיים הגרמנים ייחסו חשיבות לארגון של פעילויות הרסניות בתחום של גידול סוסים", בתכלית מכוונת לא לספק סוסים לצבא האדום. צ'רנוב לא מצא כל קושי במילוי אחרי עשית פשע זו. אחרי הכל הוא היה קומיסר העם בענייני חקלאות. בדרך זו, הוא בחר לו שלושה משקים בכדי להכין "נסיוב עם חיידק קטלני" באמצעותו הושמדו מספר רחב ממדים של בהמות. צ'רנוב אמר לבית המשפט כי בדרך זו הושמדו 25 אלף סוסים, על פי הנחיותיו שלו. על פי הנחיות צ'רנוב גם, מספר רחב ממדים של חזירים הודבקו בזיהום אריסיפלס (erysipelas – שושנה: מחלה) ומגפה באזור של וורונץ (Voronezh), בשטח אצוב (Azov) של הים השחור ובאזור של לנינגרד. הנה מה שצ'רנוב היה לו מה לומר בנקודה שנמצאת בעיון:

"בשביל המטרה הזו [זאת אורת, השמדת הבקר], נבחרו שלושה משקים על פי ההצעה שלי: קאשינצבו (Kashintsevo), אורל (Orel) וסטברופול (Stavropol). במשקים אלה, התחילו לייצר נסיוב עם חיידק קטלני אשר קיבלו מספרים סדרתיים מיוחדים. המידע על המספרים הסדרתיים האלה הועבר  לבויורשינוב (Bboyorshinov) והוא העביר אותו לוטרינרים הראשיים של המחלקות הוטרינריות המקומיות שהיה ניתן לסמוך עליהם בעניין זה, ובתורם הם העבירו את המידע למנתחים וטרינריים אשר רחשו רגשות אנטי-סובייטיים ואשר לא יעשו מהומה גדולה במקרה של שיעור התמותה גבוה בקרב הבקר.

"… בדרך זו הנסיובים הופצו ובוצעו זיהומים מלאכותיים בשלושה אזורים האלה.

"זה קשה להעריך את התוצאות, אבל בכל שומה אפשר להיות בטוחים כי אלפים אחדים של חזירים גוועו בגלל פעולת ההסחה הזו." (המשפט של הגוש האנטי-סובייטי של הימנים ושל הטרוצקיסטים).

קחו את זלנסקי, היו"ר של צנטרוזויוץ. הוא ארגן את הגדול מכל הפשעים, כלומר, הנוהג של לערבב מסמרים ושברי זכוכית ביחד עם מזון, חמאה בפרט, ובכך הנחית מכות על האינטרס של המדינה הסובייטית הכי חיוני, בריאותם וחייהם של העם הסובייטי. הוא עשה את מיטב היכולת שלו על מנת ליצור מחסור מלאכותי במצרכים אשר היו בבעלות ברה"מ מעל השפע. בהקשר זה חייבים להזכיר את המקרה בו הושמדו בשיקול-דעת מכוונת את הכמות של ביצים של חמישים מטעני משאיות במטרה ליצור מחסור ביצים במוסקבה. הפעולות ההרסניות האלה תוכננו בכדי להכעיס את הציבור ובכדי לעורר רגשות נגד הניהול של השיטה הכלכלית בברה"מ, נגד השיטה הסובייטית, נגד העוצמה של המועצות. הפעולות ההרסניות האלה מספקים רמז על הסיבות שבגללן העם הסובייטי היה צריך לסבול הימים האלה את המחסור במצרכים תזונתיים חיוניים מפעם לפעם, המחסור אשר הביא לידי כך שהאויבים הבורגניים השתמשו בו בכדי להטיל אשמות על השיטה הכלכלית הסובייטית. הנה כאן חלק מהשיחות רלבנטיות בין וישינסקי, התובע הכללי, לבין הנאשם זלנסקי בנוגע לפעולות הרסניות בתחום מצרכי המזון:

וישינסקי: "אתה רוצה להסביר את הנושאים הטכניים של העסק הזה ואני רוצה לחקור עד היסוד את העסק הזה. אתה אמרת בחקירה המוקדמת כי האופי ההרסני של העבודה שלך התמצא בדברים האלה: הדירוג של סוגי החמאה אשר אומץ הביא לתוצאה שרק חמאה של הסוג הגבוה ביותר היה בנמצא, אף חמאה זולה לא הגיע לשווקים."

זלנסקי: "זה הוא בדיוק מה שכרגע רציתי להסביר."

וישינסקי: "האם זאת היא העובדה, או לא?"

זלנסקי: "זאת היא העובדה."

וישינסקי: "נמשיך. זה השפיע על התקציב של הצרכן. האם זה כך, או לא?"

זלנסקי: "כן."

וישינסקי: "האם זה עורר שביעות-רצון או אי-שביעות-רצון מצדו של הציבור?"

זלנסקי:"אי- שביעות-רצון."

וישינסקי: "האם לזה חתרתם?"

זלנסקי: "כן, לזה."

וישינסקי: "האם הארגון שלכם חתר לכך?"

זלנסקי: "כן, הוא חתר לכך."

וישינסקי: "והחמאה שהונפקה לקנייה הייתה תמיד בעלת איכות טובה, או אתם ניסתם בנוסף גם לקלקל את האיכות שלה?"

זלנסקי: "כן."

וישינסקי: "היו מקרים בהם חברי הארגון שלכם הקשורים עם העסק של חמאות זרקו זכוכיות בתוך החמאה?"

זלנסקי: "היו מקרים בהם נמצאו זכוכיות בתוך החמאה."

וישינסקי: "זכוכיות לא 'נמצאו', אלא נזרקו בתוך החמאה. האם אתה מבין את ההבדל: ניזרק אל תוך החמאה. האם היו מקרים כאלה או לא?"

זלנסקי: "היו מקרים בהם נזרקו זכוכיות אל תוך החמאה."

וישינסקי: "האם היו מקרים בהם השותפים לפשע שלך, חבורת משתתפים בקשירת הקשר הפושע נגד השלטון הסובייטי ונגד העם הסובייטי, זרקו מסמרים בתוך החמאה?"

זלנסקי: "היו מקרים כאלה."

וישינסקי: "בשביל איזה מטרה? בשביל לעשות אותה 'טעימה יותר'?"

זלנסקי: "זה ברור."

וישינסקי: "זאת אומרת, בשביל לארגן פעילויות של הרס ושל הסחה. האם אתה מודה שאתה אשם בכך?"

זלנסקי: "אני מודה."

ובהמשך:

וישינסקי: "אתה מדבר על לגבות  מחיר מופרז, אבל אני מעוניין בשאלות הקרובות יותר לחמאה. אני רוצה קודם לדבר על הביצים, ואחר כך על הגבייה של מחירים מופרזים. האם אתם נקטתם כלפי הנפקת הביצים לציבור באותם האמצעים אשר שימשו אתכם במקרים של החמאה? זו היא עוד שאלה שמעניינת את הציבור. למשל, האם היה מקרה או היו מקרים, בהם נעשו ניסיונות תקופתיים על מנת להשאיר את מוסקבה ללא ביצים? האם היו מקרים כאלה?"

זלנסקי: "כן, היו מקרים כאלה."

וישינסקי: "האם היה מקרה ב-1936 שבו מוסקבה נשארה ללא ביצים בגלל ליקוי שלכם, בגלל ליקוי לא שלך אישית, אלא של אחד מהשותפים הפעילים בתוך הגוש הקושר קשר הזה?"

זלנסקי: "כן, היה מקרה."

קחו את שראנגוביץ'. הוא הפיץ בתחבולה חוסר דם בקרב סוסים, ובכך גרם למות של כ-30 אלף סוסים. הוא גם הגורם של ערעור תעשיית הכבול (חמר המשמש להסקה, לדישון ועוד). הוא העיד:

"אני אשם בכך שאני אישית, והארגון הפשיסטי הלאומי של רוסיה הלבנה תחת ההכוונה שלי, בניהולו של המרכז של הימנים, הוצאנו לפועל פעילויות מוגברות להרס ולהסחה בכל התחומים של החיים הכלכליים והתרבותיים. ביחד עם השותפים לפשע שלי, אני ערערתי את החקלאות, השמדתי סוסים, קיפחתי חקלאיים של אדמות משפחתיות, שיבשתי את התוכניות של שטחי יבול והשתדלתי, מתוך מניעים של מתגרה, להסית את החקלאים של משקים שיתופיים נגד הממשלה הסובייטית.

"בתעשייה של רוסיה הלבנה, אנחנו ערערנו את בסיס הדלק, התעשייה להספקת כוח, עיכבנו את קצב של עבודות בנייה החדשות, וביצענו מספר מעשים הרסנים וחתרנים.

שראנגוביץ' הוסיף: "אני שוב רוצה לגלות בפני בית המשפט את הפעילויות הטרוריסטיות שבהן אני והארגון המחתרתי העסקנו, תוך עשייה על פי הדרכת ה-'גוש של הימנים והטרוצקיסטים' ושל המטה הכללי הפולני." (המשפט של הגוש האנטי-סובייטי של הימנים ושל הטרוצקיסטים, ע' 742).

איקראמוב, על פי עדותו שלו עצמו, ביצע את פעילויותיו ההרסניות בנאמאנגאן (Namangan), במפעלי משי, במפעלים לנפות כותנה, ובגידול הכותנה. לפי העדות של איקראמוב ושל חודג'יאיב, המנהיגים של הגוש, בוחרין וריקוב, מילאו תפקיד ניהולי במסגרת ההרס והחבלה.

איבנוב משמיד את התעשיית הנייר והצלולוזה.

רוזנגולץ לא מפגר אחרי ה-'עמיתים' שלו לעבודת ההרס. הוא מארגן בדרך הרסנית ופושעת את מסחר החוץ של ברה"מ, ובכך מחליש את היכולות ההגנה של ברה"מ, ובאותו זמן, תוך כך שהוא מחזק את ההגנות (או ליתר דיוק את היכולות ההתקפיות) של האויבים של ברה"מ. הוא חותם על הסכמים שמקדמים את האינטרסים של הפשיזם הגרמני והיפאני. הוא מארגן באופן מיוחד את מכירת הפסולת של הזהב בדרך הרסנית, שוב על מנת לשרת את האינטרסים של גרמניה ויפאן ובניגוד לאינטרסים של ברה"מ הסוציאליסטית. רוזנגולץ הפריע בכול דרך על הייבוא של אמצעי ההגנה של האיחוד הסובייטי, בעוד שהוא מזרז באותו הזמן בדרך פושעת והרסנית הייצוא של ברזל ליפאן, ברזל אשר יכל לשמש את הצבא היפאני לייצור פגזים להפגזת האיחוד הסובייטי.

חורבן וחבלות בתעשייה הסובייטית בוצעו בכל חלקי הארץ. במשפט השני, העד פיאטקוב נתן גם פירוט על ההרס ועל החבלות אשר בוצעו תחת הניהול של הארגונים הטרוצקיסטים השונים למעלה ולמטה בכל הארץ, לדוגמה, ההרס שנעשה בתעשיות של פחמי אבן ושל כימיקלים אחרים באוקראינה, בתעשיות באורליים ובתחנות כוח באזור קוזנצק (Kuznetsk). פיאטקוב הצהיר כי ההרס הוצאה לפועל ע"י המנהלים של מפעלים ומונופולים שונים, ביוזמה הפרטית שלהם, אבל גם על פי ההנחיות של טרוצקי ולפי הנחיותיו הישירות:

"בדרך כלל כל זה לא נעשה לפי היוזמות העצמיות של האנשים [זאת אומרת, של מנהלים, וכד',] אללו אלא על בסיס של הנחיות טרוצקי, ואחר כך על בסיס ההנחיות שלי עצמי." (משפט של המרכז האנטי-סובייטי הטרוצקיסטי, ע' 47).

בוגוסלבסקי, עוד נאשם אחד באותו המשפט כמו פיאטקוב, גם הוא נתן פטים חולניים ומעוררי תיעוב על פעולות ההרס שבוצעו סביב מרכז סיביר בתחום הרכבות, על בסיס של ההדרכות של טרוצקי וההנחיות האישיות של פיאטקוב. בוגוסלבסקי אמר:

"ב-1934 העבודה של המרכז הסבירי, והעבודה שלי בפרט, נכנסה לשלב חדש. ב-1934 הייתה לי את הפגישה השנייה שלי עם פיאטקוב … הפעם פיאטקוב אמר שהעבודה שלנו היא בכלל לא מספקת, והציב לנו תפקידים אשר, אפילו אם לא חדשים, להם נימה חדשה … בתגובה לפסימיות שלי, פיאטקוב אמר: 'אנחנו צריכים לקחת את העבודה ברצינות, במיוחד אחרי שטרוצקי ממשיך לשלוח מכתבים והנחיות. הוא מאשים אותנו בחוסר פעילות הגובלת, אז הוא אמר, בחבלה כלפי הנחיותיו שלו, של טרוצקי …' בנוגע לעבודה במסגרת הרכבות, שאני בעצמי ניהלתי, מספר התאונות בקו גדל במידה ניכרת ב-1934 … ב-1934 המספר של הקטרים אשר הוצאו מכלל שימוש עלה במידה ניכרת." (שם).

האם זה לא פנטסטי! יש לנו כאן שר סובייטי אשר תחום האחראיות שלו הוא לדאוג על הבנייה של התעשייה הכבדה. ובמה הוא למעשה מתעסק? הוא ממנה את סגנים הנאמנים שלו לעמדות מפתח ומכוון אותם לארגן פעילויות של הרס ושל חבלה; וכאשר הוא מבחין שפעילויות ההרס של הסגנים שלו לא מתקדמות מהר כפי שהיה רוצה, הוא אומר להם שהם "צריכים לקחת את העבודה ברצינות", זאת אומרת, שהם צריכים לארגן יותר הרס וחבלות, היות שטרוצקי ממשיך לשלוח מכתבים והנחיות. טרוצקי"מאשים אותנו בחוסר פעילות הגובלת … בחבלה כלפי הנחיותיו שלו, של טרוצקי". זה חושף את טרוצקי המתעש האל שלנו הצבעים האמיתיים שלו. הוא מאשים את החסידים הנלהבים שלו 'בחבלה' בגלל שהם לא מוציאים לפועל מספיק חבלות בתעשייה הסובייטית!!

המפגע הארגוני של התוכנית הכלכלית הסובייטית המשיך להתקיים. הדגשה מיוחדת דחפה להחלשת אותן התעשיות שהיו קשורות להגנת הארץ למען פילוס הדרך בשביל הפלישות הזרות שאז היו בתכנון. לאחר שהוא נתן פירוט על החבלות שביצעו התחומי סחר החוץ, הנאשם רוזנגולץ הוסיף:

"צריך במיוחד לשים לב על הפעילויות ההרס שנוצרו מתוך השאיפות שלנו לעשייה למען התבוסה – העיקוב של הייבוא של החומרים שהיו חיוניים להגנה." (משפט של הימנים והטרוצקיסטים).  

דרובניס סיפר סיפור דומה: "אחד התפקידים של פעולות ההרס בתוכנית היה לפזר קרנות כספיים בשביל אמצעים משניים בחשיבותם. תפקיד אחר היה לעקב עבודות בנייה בדרך מסוימת שתמנע פתיחתן של מחלקות חשובות בתאריכים שנקבעו ע"י הממשלה." (משפט של המרכז האנטי-סובייטי הטרוצקיסטי).

תחת הניהול של פיאטקוב הפעולות ההרסניות אורגנו בדרך שיטתית ותוכננו ממש בפרוטרוט. בחקירה מקדימה פיאטקוב העיד:

"אני הצעתי לאנשים שלי (וזה בעצמי) לא לפזר את עבודתם ההרסנית, אלא לרכז את כל תשומת ליבם ביוזמות תעשיות הגדולות, החשובות, שהם חשובות למתרות הגנה, ושהם בעלו חשיבות של כלל האיחוד.

"בנקודה הזו אני פעלתי בהתאם להנחיות של טרוצקי: 'להנחית מהלומות מוחשיות בנקודות הכי רגישות'.

ואז וישינסקי אמר: "בכדי לנהוג בצדק כלפיו, פיאטקוב ידע איך להנחית מהלומות מוחשיות בנקודות רגישות באמת."

המשפט השני חשף שבהתאם לנוסחה של 'להנחית מהלומות מוחשיות בנקודות הכי רגישות', ותחת הדרכת פיאטקוב, נהרסו או הושחתו מכונות, מתקנים ויוזמות שלמות. בתי-מלאכה שלמים הועלו באש או פוצצו. עשרות של רכבות נהרסו, עם איבוד של חיי אדם.

בארגון ובהוצאה לפועל של פעילויות הרסניות, הנאשמים לא רק שהתייחסו לאיבוד חיי אדם כדבר בלתי נמנע ומחויב המציאות, אלא אפילו כחלק מחושב ובלתי נפרד של מדיניות גרימת ניכור בקרב האוכלוסייה כלפי הממשלה הסובייטית. דרובניס אמר:

"יהיה יותר טוב אם יהיה איבוד חיי אדם בתוך המכרות, כי הדבר יגרום ללא ספק ניכור בקרב הפועלים, וזה הוא מה שאנחנו רוצים." (המשפט של המרכז האנטי-סובייטי הטרוצקיסטי).

הנאשם קניאזב דיווח שליבשיץ הנחה אותו "להתכונן על מנת להוציא לפועל מעשים (פיצוצים, הרס רכבות, או הרעלה) אשר יהיו מלווים באיבוד עצום של חיי אדם." (שם).

זה בדיוק מה שנעשה. המרכז הטרוצקיסטי גרם פיצוץ בתוך הבור של צנטרלנאייה (Tsentralnaya) אשר הסתיים במותם של 10 פועלים ופציעות חמורות בשביל 14 אחרים. ההתנגשות המתוכננת במזיד של רכבות בתחנת שומיחא (Shumikha) הסתיימה במותם של 29 חיילים ופציעתם של 29 נוספים. ההרס הזה ניגרם ע"י קניאזב ב-27 באוקטובר, 1935, על פי הנחיותיו של ליפשיץ, העוזר של קומיסר העם בענייני רכבות. ב-1935-36, קניאזב, תוך שפעל תחת הוראותיו של ליפשיץ, ארגן וביצע את הריסתן של מספר רכבות – רכבות נוסעים ורכבות חיילים – בהן היו מעורבים אבידות בחיי אדם. פעילים אחרים שביצעו פעולות הרסניות בתחום הרכבות היו סרבריאקוב, טורוק ובוגוסלבסקי.

בתעשיות הפחם ובתעשיות הכימיקלים של אגן הקוזנצק (Kuznetsk), הנאשמים דרובניס, נורקין, שסטוב וסטרוילוב, תחת פיקודם של פיאטקוב ושל מוראלוב, ביצעו מעשי הרס והסחה במטרה לשבש את תפוקת הפחם, לעקב את בנייתם ופיתוחם של מכרות חדשות ושל יצירת כימיקאלים, לייצר תנאים של עבודה מזיקה ומסוכנת כלפי הפועלים על ידי התרת צבירת גזים בתוך המעברים והבורות עמוק באדמה. בנוסף לכך, ב-23 בספטמבר 1936, על פי הנחיותיו של דרובניס, כפי שהוזכר למעלה, אנשים אשר השתייכו לארגון הטרוצקיסטי המקומי גרמו פיצוץ בבור של צנטרלנאיה במכרה של קמורוב (Kemorov), אשר הסתיים במותם של 10 פועלים ופציעות חמורות בשביל 14 אחרים.

בתעשיית הכימיקלים הנאשמים ראטייחק ופושין, בהנחיית פיאטקוב, ביצעו עבודות ערס במטרה לשבש את תוכנית הייצור של המדינה, לדחות את בנייתם של יוזמות ושל מפעלים חדשים ובהשחתת טיבען של עבודות בנייה היוזמות חדשות. בנוסף לכך, ב-1934-5, ראטייחק ופושין ארגנו שלופ פעולות הסחה בעבודות חנקן של גורלובסקה (Gorlovska), ובשתיים מהפעולות האלה היו פיצוצים שגרמו למותם של עובדים וגרמו אובדן כבד של ציוד למדינה. פעולות הסחה אורגנו גם ע"י הסתת ראטייחק במפעלים של עבודות בכימיקלים משולבות בווסקרסנסק (Voskressensk) ובנבסקי (Nevsky).

המשפטים גילו כי חלק מן הפעילויות ההרסניות הוצאו לפועל תוך הדרכה ישירה של השירותים החשאיים של גרמניה ושל יאפן. הנאשם קניאזב פעל על פי הדרכות ישירות של מר H, סוכן של השירותים החשאיים היפאנים. העדות של צ'רנוב במשפט השלישי גילה את אותו הדבר. תוך כך שהוא מדבר על תקופת 1930, תקופה אשר אופיינה ע"י בעיות חמורות בשביל ברה"מ בחזית החיטה, צ'רנוב אמר:

"התפקיד הראשי אשר הוקצה לי ע"י השירותים החשאיים הגרמניים בזמנו היה לסדר את קלקולה של החיטה בכפר. זה כלל את דחייתה של בניית המחסנים והמעליות, בכדי ליצור אי-התאמה בין הכמות הגדלה של החיטה לבין המקום הפנוי לאחסונו…

"בנוגע למחזוריות היבול, הרעיון היה לתכנן את שדה היבול בצורה לא נכונה ובכך להעמיד את האיכרים של המשקים המשותפים במצב בו לא יכלו בעצם לבצע כהלכה את המחזוריות של היבול והיו נאלצים לחרוש אדמות למרעה או של קנה וסוף בתור גידולים של יבול. זה מצמצם את גודלו של הקציר בארץ ובו בזמן מעלה את התמרמרותם של האיכרים, שלא יכולים להבין למה הם מחויבים לחרוש אדמות למרעה או של קנה וסוף בעוד שהמשקים המשותפים שאפו לפתח מקום לגידול בהמות, ובשביל תכלית זו לדרוש חציר. בנוגע לגידול בהמות, השאיפה הייתה להרוס את שושלת יוחסין של בהמות גזעיות ולחתור אחרי תמותה גבוהה בעדרים." (משפט של הגוש האנטי-סובייטי של הימנים והטרוצקיסטים).

האופי המסיח של הפיצוצים השונים התבסס וקיבל אישור ע"י הנאשמים. הוא קיבל תוקף והוכח ע"י הראייה של העדים וע"י מומחים טכניים. התשובות שניתנו ע"י המומחים הטכניים לשאלות השונות לא השאירו מקום לכל ספק שהוא כי הפיצוצים האלה היו תוצאה של כוונות זדוניות; כי היה דרוש מעט מאוד בכדי למנוע את הפיצוצים האלה. קחו, לדוגמה, את הפיצוץ במחלקת המימן של העבודות דישון בגורלובסקה. בנוגע לפיצוץ הזה המומחים נשאלו האם הייתה איזה שהיא אפשרות למנוע את הפיצוץ הזה.

תשובה: "בוודאי שהייתה אפשרות."

שאלה: "מה היה צריך להיעשות בכדי למנוע את הפיצוץ?"

תשובה: "היה צריך להיעשות מעט מאוד. כל מה שהיה דרוש הוא לדבוק בתקנות הבטיחות. אבל זה לא נעשה. מכאן הפיצוץ.

שאלה: "אבל אולי, אחרי הכל, הפיצוץ היה לתאונה?"

תשובה: "תכלית זדונית היא ודאית."

על מנת להבין בשלמות את המפלצתיות המוחלטת של הפשעים הללו, חייבים לא לאבד מטווח הראייה את העובדה לא רק שהפשעים הללו בוצעו אלא שהם בוצעו ע"י אנשים ולא אחרים אשר הופקדה בידיהם את הגנתם של האיטרסים של המדינה הסובייטית נגד כל סוג של הסגת גבול. האנשים האלה היו צריכים להיות הראשונים להגן על התעשייה הסובייטית לשמור עליה מכל נזק, אבל הם נהגו כבוגדים מובהקים. פיאטקוב, העוזר של קומיסר העם בתעשייה הכבדה, היה צריך להיות הראשון בשמירה על הענף החשוב הזה של הכלכלה הסובייטית אבל למעשה הוא היה הורס הראשי שלה. ראטייחק היה צריך להיות הראשון בשמירה על התעשייה הכימית. ליפשיץ, העוזר של קומיסר העם ברכבות; צ'רנוב, קומיסר העם בחקלאות; גרינקו, קומיסר העם בהשקעות; סקולניקוב, עוזר של קומיסר העם ביחסי חוץ – כל האנשים האלה היו חייבים להיות ראשונים להפעיל את האזעקה ברמז הכי דק של סכנה על האינטרסים של המדינה הסובייטית, אבל במקום זאת הם פעלו כמחריבים, בהפרת האמון אשר הונח על כתפיהם, ותוך פגיעה בחובות שלהם כלפי הארץ של המועצות. זה ממש מפלצתי ומראה את הגבולות הקיצוניים של השחיתות המוסרית אליהן הגיעו האנשים האלה. בהקשר זה אני לא יכול להתאפק מלהגיד שהנאשם אבדוקימוב במשפט הראשון היה צודק אלף פעם כאשר הוא התהווה את אופיים של הנאשמים במשפט ההוא, שהוא ישים בצורה אחידה גם על הנאשמים השוני במשפטים שבאו לאחר מכן:

"השוני אשר בינינו [הנאשמים] לבין הפשיסטים," אמר אבדוקימוב, "הוא במידה רבה ביותר לרעתנו. הפשיזם חתם אל הדגל שלו באפן גלוי ופתוח: 'מוות לקומוניזם'. על השפתיים שלנו היה לנו כל הזמן 'יחיה הקומוניזם' ואילו בעשייה שלנו אנחנו לחמנו את הסוציאליזם מנצח בברה"מ. במילים – 'חיים ארוכים למפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי'. במעש – הכנות על מנת לרצוח את חברי הלשכה הפוליטית והועד המרכזי של המפלגה, אחד מביניהם [ז.א., קירוב] הרגנו אותו אנחנו. במילים – 'הלאה האימפריאליזם', במעש – לערום בשביל תבוסת ברה"מ במאבק נגד האימפריאליזם הבינלאומי." (משפט של המרכז הטרוצקיסטי-צינובייביטי).

הערות


[i]   על מנת לתת לכם דוגמה של 'גבורת העמל' של הנאשמים במשפט הזה: טרוריסטים טרוצקיסטים הגיעו לברה"מ בהמשכיות מארצות זרות במטרה לבצע פעולות טרוריסטיות נגד מנהיגי המפלגה והממשלה. הפלג הצינובייביטי של 'המרכז המאוחד הטרוצקיסטי-צינובייביטי' הגביר את המאמצים פי מאה על מנת לבצע מעשים נפשעים לפני הטרוצקיסטים. בשביל הפלג הצינובייביטי של המרכז הטרוריסטי היה 'עניין של כבוד' להוציא לפועל את התוכניות הנפשעות לפני הטרוצקיסטים. זוהי צורה של 'תחרות' ושל 'גבורת העמל' המתורגלת אצל הנאשמים.

מודעות פרסומת
קטגוריות: משפטי מוסקבה | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: