קולקטיביזציה (5)


המדיניות של חיסול הקולאקים כמעמד והסיבות לאימוצה של המדינות הזו

על יסודות של התפתחות מהירה של התעשייה, המשקים הקולקטיביים וחיזוק הברית בין מעמד הפועלים לבין עיקר המוני האיכרות (איכרות ענייה ובינונית), העוצמה הסובייטית הייתה, ב-1930, מסוגלת להתקדם מהמדיניות של לא יותר מאשר הגבלת הקולאקים (כלומר, את המדיניות שננקטה תחתהנא"פ – מדיניות כלכלית חדשה – בכדי להחיות מחדש את החקלאות ובכדי לשקם את הקשר בין התעשייה לחקלאות) למדינות של חיסול הקולאקיםכמעמד. מדיניות הגבלת הקולאקים הייתה חיונית כל עוד המשקים הממלכתיים והקולקטיביים היו יותר מדי חלשים וחסרי יכולת לקחת את מקומם שלהקולאקים בתחום ייצור המזון. אולם, לקראת סוף שנת 1929, הצמיחה ללא תקדים של המשקים הקולקטיביים והממלכתיים אפשרה לעוצמה הסובייטית לעבור למדיניות של חיסול הקולאקים כמעמד. בחסותה של המדיניות הזו, הקולאקים הופקעו מנכסיהם, בדיוק כפי שהקפיטליסטים הופקעו מנכסיהם שתחום התעשייה בשנת 1918, בהבדל יחידי, שבמקרה הזה, אמצעי הייצור של הקולאקים לא עברו לידי המדינה, אלא לידי האיכרים המאוחדים במשקים קולקטיביים.

עמדת טרוצקי על הדה-קולאקיזציה ב-1930

אנחנו כבר יודעים כי ב-1925 טרוצקי וזינובייב דרשו מתקפה על הקולאקים כמעמד, ואנחנו גם יודעים את הסיבות בגללן המפלגה דחתה את הדרישה הזו בהחלטיות הבאותו הזמן. אבל בינואר 1930, בהשלמת ההכנות של כל התנאים הנדרשים למתקפה כזו, המפלגה התחילה את המתקפה נגד הקולאקיםכמעמד. המפלגה התקדמה מהמדיניות של לא יותר מאשר הגבלת הקולאקים למדינות של חיסולם כמעמד. כשזה התרחש, טרוצקי, שעד אז לא הפסיק לצרוח על שהמפלגה מאפשרת לאיכרים העשירים לחמוק עם עושרם, התחיל לדרוש שהמפלגה חייבת "להביא להתיישרות המשקים הקולקטיביים עם המקורות המשען האמיתיים שלהם", "לנטוש את מדיניות ה-'דה-קולאקיזציה' [כלומר, את הפקעת האיכרים העשירים מהנכסים שלהם]", וגם "להחזיק תחת פיקוח את נטיות הקולאקים לניצול משך מספר רב של שנים."

"העיקרון המדריך בנוגע לקולאקים צריך להיות 'שיטה של חוזה' [שיטה בה על האיכרים העשירים לספק למדינה בכמות מסוימת של מוצריהם במחירים קבועים] של ברזל" (טרוצקי, מכתב פתוח לחברים של המפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי, 23 במרץ 1930).

עכשיו, על כל אחד לגבש לעצמות את השיפוט ביחס למדיניות תחת סנגורם של טרוצקי ושות' בשאלת הקולקטיביזציה וחיסול הקולאקים.

הצלחת המדיניות של הקולקטיביזציה ושל חיסול הקולאקים

בסיכום התוצאות של התנועה ההמונית של האיכרים למען קולקטיביזציה מוצקה ותוך מתן הסיבות לפנייה של מדיניות חיסולם של הקולאקים, חבר סטליןכתב ב-1929:

"התקווה האחרונה של הקפיטליסטים של כל הארצות, אשר חולמים לשקם את הקפיטליזם בברה"מ – 'העיקרון הקדוש של הקניין הפרטי' – קורסת ומתפוגגת. האיכרים, המצטיירים בעיניהם כחומר המדשן את האדמה לפריחת הקפיטליזם, נוטשים בהמוניהם את הדגל המהולל של 'הקניין הפרטי' ופונים לנתיב הקולקטיביזציה, לנתיב הסוציאליזם. התקווה האחרונה לשיקום הקפיטליזם מתמוטטת." (סטלין, בעיות הלניניזם).

הוצאה אל הפועל של המדיניות של חיסול הקולאקים הסתכמה במהפכה מושלמת ועמוקה, מהפכה אשר, במכה אחת, התירה שלוש בעיות בסיסיות של בניית הסוציאליזם:

(א)           "היא חיסלה את המעמד המנצלים המרובה ביותר בארץ שלנו, מעמד הקולאקים, המשענת העיקרית של השיקום הקפיטליסטי;

(ב)            "הסבה את מעמד העובדים המרובה ביותר בארץ שלנו, מעמד האיכרים, מהנתיב של החקלאות האינדיבידואלית, הדוגר קפיטליזם, אל הנתיב של החקלאות השיתופית, קולקטיבית, סוציאליסטית;

(ג)             "ציידה את המשטר הסובייטי בבסיס סוציאליסטי בתחום החקלאות – את התחום של הכלכלה הלאומית הכי רחב ונחוץ בצורה חיונית, גם אם הכי פחות מפותח.

"כל זה החריב את המקור הראשי האחרון של שיקום הקפיטליזם בתוך הארץ ובאותו הזמן ייצר תנאים תקיפים חדשים לטובתה של הבנייה של השיטה הכלכלית הסוציאליסטית." (ההיסטוריה של מקא"ס(ב) – המפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי (בולשביקית)).

מודעות פרסומת
קטגוריות: קולקטיביזציה | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: