מקדמה3 ועידת מק"י ה-26

על מתן הכשר למשימות פוליטיות מנוגדות

במפלגה הקומוניסטית הישראלית

דו"ח הועד המרכזי מבקש מוועידת מק"י ה-26 לאשר החלטות כאלה. למשל, התרת פילוג אידיאולוגי מול איסור למעש סיעתי "על בסיס שונה מזה הקבוע בתקנון". החלטה כזאת, של ניגודים השוללים הדדית אחד את השני, תוסיף לבסס "תהליך גורבצ'ובי" להרדמתו החוזרת של הקאדר המסור לאינטרס הפרולטארי. הקאדר הזה, שהיה רדום משך הרבה זמן, חזר והתעורר תודות להתרחשויות בלוב של שנת 2011.

ההתעוררות הזאת בולטת מתוך מאמצים ניכרים של מחברי הדו"ח להניח את דעתם של החברים המתעוררים. וזה מבלי להגביל את התהליך של עיוות אידיאולוגי למען מפלגה בורגנית בעלת כותרת מרקסיסטית לניניסטית. או במילים של החבר דב חנין: 'חד"ש היא תנועה פלורליסטית ולפעיליה עמדות שונות לשמחתי, גם במק"י התנתקנו לחלוטין מהתקופה הסטליניסטית שבה "טיהרו" את מי שחשב אחרת.' (מאמר של חנין – 3 במרץ, הגדה השמאלית).

ניסוח זה מזכיר את ההתנסחות הגורבצ'ובית. היא מנצלת את הנושא הנדון, "כמה הערות על הדיכוי בסוריה וסכנת ההתערבות" (כותרת המאמר של חנין), בכדי לתמוך בדמוקרטיה פנים מפלגתית בורגנית. אבל, ברור כי במפלגה יש מגמה המשווה את התנהלותה של מק"י לזו בחד"ש ה-'פלורליסטית ולפעיליה עמדות שונות'.

סוף-סוף, על הנושא הנדון, חנין כותב כי 'בנושא סוריה בהחלט ישנם בקרבנו הבדלים.' הבדלים של "דגש", מרגיע חנין. אבל, ובהשמך הוא קובע כי 'אין בהנהגת חד"ש או מק"י תומכי משטר אסד'. כלומר, כאילו סטליניזם: מי שחשב אחרת לא נמצא בהנהגת מק"י. וזה תקין. לא תקין להישאר במפלגה בלי להסכים עם הפרוגראמה שלה.

נעזוב לרגע את הסתירות (או עמדות שונות, אם תרצו) האחרות בדו"ח שמונעות ההתנהלות התקינה במק"י, ונרכז את תשומת ליבנו בנושא סוריה. גם בהקשר זה, הדו"ח דאג להשאיר מרקסיסטים ביחד עם אנטי-מרקסיסטים בתוך המפלגה.

בדו"ח כתוב בעמודים 36-7: 'בהתייחסו למצב הפנימי בסוריה, … – ובניגוד גמור במה שנאמר נגד המשטר הסורי במקום הנקודות האלה – … הוועד המרכזי הביע את תמיכתו בהצהרה של כינוס המפלגות הקומוניסטיות והפועליות, שנערך בדצמבר 2011 באתונה …'.

מה אומרת הצהרתו של הכינוס הזה? ולפנינו תרגומה לעברית:

ב-הצהרה סולידרית עם העם הסורי – של אסיפה אינטרנציונאלית של מפלגות הקומוניסטיות והעובדים ה-13 (אתונה, דצמבר 9-11, 2011 – http://www.solidnet.org) – על התמודדותו עם הקונספירציה האימפריאליסטית,שחותרת לכפות הגמוניה קולוניאלית שלה על האזור לפגוע בכוחות התנועה הערבית לשחרור לאומי ובקדמה מהפכנית, כתוב

גם:

אנחנו מתנגדים בתוקף לכל התערבות או איום של תוקפנות על-ידי האימפריאליזם אל מול סוריה ומגנים את תמיכתם בפעולות נפשעות וטרוריסטיות מבוצעות על-ידי הכוחות הריאקציה הקיצונית בסוריה פנימה, שפגעו בתשתית ובמאות חפים מפשע

ועוד:

אנחנו מגנים את הפעולות הבלתי צודקות שננקטו על-ידי משטרים ערביים לפקודת המדינות האימפריאליסטיות לכפות עיצומים על סוריה,כניסיון לפגוע באיתנותה ולהכריח אותה לנטוש את קו הלאומי האנטי-אימפריאליסטי שתומך בתנועות לשחרור לאומי באזור.

ההצהרה, התומכת לכל אורכה במשטר הסורי, הביעה את הסיכום תואם את כל ההצרה כולה:

אנו תובעים את ההפסקה המיידית של כל הפעולות התוקפניות באזור נגד סוריה שננקטו על-ידי הריאקציה הערבית וזרועה של ה-נאט"ו, שהיא האוליגרכיה השולטת בטורקיה.

שתי עמדות שונות לדו"ח לוועידת מק"י ה-26: הוועד המרכזי הביע את תמיכתו בהצהרה הזאת ומפרסם באנגלית דו"ח שלא מתרגם כלום על מה שנאמר נגד המשטר הסורי בדו"ח בעברית. מה מניע את הועד המרכזי להסתיר כלפי חוץ את המודגש, בעזרת חצוצרות, פנימה בתוך ישראל?

במק"י מתקיימת סיעתיות, ולמען "אחדות" הסיעות, דו"ח הועד המרכזי מעודד את העמדות המנוגדות של שתי הסיעות העיקריות: הסיעה המרקסיסטית והרביזיוניסטית. זוהי טעות מזיקה לתפקוד המפלגה!!!

השאלה שטבעית הנובעת מכך מהרהרת על תפקידה ותפקודה של סיעה רביזיוניסטית בתוך מפלגה מרקסיסטית לניניסטית.

הכינוי "האביב הערבי" מכליל את כל הגלים של התנגדות למשטר, שהתחוללו במספר ארצות ערביות, כמשתייכים למגמה פוליטית זהה. ההתערבות של נאט"ו בלוב חשפה את השוני בין גלי ההתנגדות הלוביים והסוריים לבין הגלים שהתחוללו במצרים ובתוניסיה.

לפני ההתרחשויות בלוב, אפילו המפלגה הקומוניסטית של סין לא הבחינה בשוני הזה. אבל, אחרי ההתרחשויות האלה, היא הצליחה להתנער מן ההשפעות הרביזיוניסטיות, והטילה וטו, ביחד עם רוסיה, על החלטת האו"ם להתערבות בסוריה.

בכל זאת, הסיעה הרביזיוניסטית שלנו מתעקשת להמשיך להתעלם מהביקורת הנכונה ולהישען על "הביקורת" הימנית נגד המשטר הסורי ולמען תועלתה היא.

עד כאן, בירור חלקי של הסתירות (נמשיך לברר) המופיעות בדו"ח של הועד המרכזי היוצא, שמגיש אותו לאישור של הצירים בוועידה ה-26 של מק"י. אבל, כרגע, בכדי לבין את הסיבה לסתירות אלה, ובעיקר את הנזק שהן גורמות למפלגה לתפקוד שבאחריותה למלא, בחרתי לפרסם בבלוג זה מחקר החושף את השורשים ואת המהות של אותו הרביזיוניזם, אשר עזר כוח אצלנו דווקא מאז התמוטטותו של האיחוד הסובייטי לפני שני עשורים, ונלד הרבה לפני כן.

עד עכשיו, המפלגה הקומוניסטית הישראלית לא פרסמה אף ניתוח רציני על "ההתמוטטות" הזאת. המחקר, 'פרסטרויקה, השלמת התמוטטותו של הרביזיוניזם' של הרפל בראר, שאני מפרסם כאן בקטגוריה 'רביזיוניזם', כולל את המבוא 'הרביזיוניזם והקץ של ברה"מ'. מבוא זה מורכב מחמישה פרקים. כל פרק יפורסם בנפרד, ואני מקווה שאוכל לפרסם, פרק אחד לכל שבוע, את כל המחקר החושפני הזה.

מודעות פרסומת
קטגוריות: מקדמות | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: