הרביזיוניזם והקץ של ברה"מ (5)

נטישתה של מלחמת מעמדות

מפלגה של כל העם

באותה הוועידה ה-22 של CPSU, חרושצ'וב כיוון את התקפתו גם נגד האופי הפרולטרי של המפלגה הקומוניסטית, בהודיעו על החלפת המפלגה של הפרולטריון על-ידי 'מפלגה של כל העם'. הפרוגראמה שאומצה בוועידה ה-22 אומרת:

כתוצאה של ניצחון הסוציאליזם בברה"מ ושל ייצוב אחדותה של החברה הסובייטית, המפלגה הקומוניסטית של מעמד הפועלים הפכה לחיל חלוץ של העם הסובייטי, הפכה למפלגה של כל העם[1].

אפילו הכרות פשוטה עם המרקסיזם-לניניזם מספיקה בכדי להבחין בהבל שבהצעה הזאת. מפלגה פוליטית היא מכשיר של מאבק מעמדי. אף מפלגה נשללה אף פעם מאופייה המעמדי. מפלגה נטולת-מעמד או על-מעמדית זה שטות מתעתעת. אף פעם לא התקיימה, ולא יכולה להתקיים, כזה דבר כמו 'מפלגה של כל העם' שלא נותנת ביטוי לאינטרס של מעמד מסוים.

מפלגה של פרולטריון בנויה בהתאם לתיאוריה המהפכנית ולעקרונות הארגוניים של המרקסיזם-לניניזם; היא מפלגה בנויה על-ידי חברים מתקדמים של מעמד הפועלים שהם מסורים למשימות ההיסטוריות של הפרולטריון, דהיינו, להנהיג את החברה לשלב הגבוה יותר של הקומוניזם דרך הדיקטטורה של הפרולטריון; זה חיל החלוץ המאורגן והצורה הגבוהה ביותר של התארגנות הפרולטריון.

בנוסף לחברים מגויסים ממקורות מעמד הפועלים, למפלגת הפרולטריון חברים ממעמדות אחרים בין שורותיה. למרות זאת, האחרונים לא נכנסים אל תוך המפלגה בתור נציגים של המעמדות האחרים; מרגע הצטרפותם לשורות המפלגה, עליהם לנטוש את עמדת המעמד מקודם ולאמץ את עמדת הפרולטריון. במילים של מרקס ושל אנגלס:

אם אנשים מהסוג הזה מתוך מעמדות אחרים מצטרפים לתנועת הפועלים, התנאי הראשון חייב להיות שהם לא יביאו איתם אף שארית של דעה קדומה של הבורגנות, הבורגנות הזעירה, וכד', ביחד איתם, אלא שעליהם לאמץ ללא סייגים את ההשקפה הפרולטרית[2].

כל עיקרון קובע בנוגע לאופי של המפלגה הפרולטרית היה, על-פי הדעה החרושצ'ובית, לא יותר מאשר 'נוסחה סטריאוטיפית (או שגורה או נדושה)', בעוד שה-'מפלגה של כל העם'  הייתה בהתאם ל-'דיאלקטיקה הממשית של התפתחות המפלגה הקומוניסטית'.

אחד הטיעונים המזייפים ששימשו את החרושצ'ובים לטובת ה-'מפלגה של כל העם' שלהם טענה כי כל עמי בברה"מ קיבל על עצמו את ההשקפה של המרקסיזם-לניניזם של מעמד הפועלים, ואת המטרה של מעמד הפועלים, אותה המטרה של בניית הקומוניזם, שהפכה להיות מטרתו של כל העם הסובייטי.

אבל, בתנאים של מאבק מעמדי מתמשך בברה"מ, איך אפשר לטעון שכולם בברה"מ קיבלו את ההשקפה המרקסיסטית-לניניסטית? אפשר לקבוע כי מאות אלפי גורמים בורגניים ישנים וחדשים בברה"מ הפכו למרקסיסטים-לניניסטים יציבים? ואפילו אם המרקסיזם-לניניזם הפך באמת להשקפת-עולם של כל העם הסובייטי, כפי שהרביזיוניסטים החרושצ'ובים טענו, האם אז לא עקבה אחרי הטיעון הזה המסקנה כי בחברה הסובייטית אין הבדלים בין חברי המפלגה לבין אלה השוהים מחוץ לשורות המפלגה, וכי, עקב כך, לא נשאר עוד בכלל כל צורך בהמשך קיומה של המפלגה? במצב כזה, למה חשוב להתעסק בשאלה האם לקיים או קיימת 'מפלגה של כל העם' או לא?

המטרה האמיתית של החרושצ'ובים בהצעתם על 'מפלגה של כל העם' הייתה לשנות את האופי הפרולטארי של CPSU ולהפוך אותה ממפלגה מרקסיסטית-לניניסטית שהייתה למפלגה רביזיוניסטית כפי שהפכה להיות. החושצ'ובים החלו כך את התהליך של ניוון של CPSU ממפלגה מרקסיסטית-לניניסטית למפלגה רביזיוניסטית, שהמשיכה לפקח על השיקום של הקפיטליזם במה שהיה האיחוד הסובייטי המפואר.

'מפלגה שרוצה להתקיים', אמר לנין, 'לא צריכה להרשות איזשהו היסוס הדל ביותר על שאלת קיומה או איזשהו הסכם עם אלה שיכולים לקבור אותה'[3].

בגלל הכישלון של קשת רחבה של חברי מפלגה CPSU בדחייה נגד החרושצ'ובים, העפ הסובייטי נאלץ לשלם על כך ביוקר, כוון שהחבורה הרביזיוניסטית הבוגדנית הזאת הייתה מסוגלת לקבור את מה שהייתה CPSU הנעלה ולגרום את התמוטטותו של הסוציאליזם בארצם של לנין וסטלין, עם תוצאות הרסניות על הפרולטריון המהפכני ועל תנועות לשחרור לאומי מסביב לעולם.


[1] פרוגראמה של המפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי

[2] מכתב חוזר ל-א. באבל, ו. ליבקנכט, ואחרים, על-ידי ק. מרקס ו-פ. אנגלס, ספטמבר 1879 – http://www.marxists.org/archive/marx/works/1879/letters/79_09_15.htm (לקראת סוף המכתב)

[3] איך ורה זסוליץ' ממוטטת חסלנות, על-ידי ו. י. לנין, יולי 1913, ע. 414 – http://www.marx2mao.com/Lenin/VZDL13.html

מודעות פרסומת
קטגוריות: הרביזיוניזם והקץ של ברה"מ | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: