הרביזיוניזם והקץ של ברה"מ (8)

לניניזם מול רביזיוניזם במלחמה ושלום

מלחמה מוצדקת

המרקסיסטים לניניסטים לא מתנגדים לכל המלחמות כולן. חוץ מהמלחמות האימפריאליסטיות, יש מלחמות אחרות, מלחמות מוצדקות, שמקדמות את האנושות, ושמשום כך ראויות לתמיכת הפרולטריון.

סוציאליסטים לא יכולים, בלי לחדול מלהיות סוציאליסטים, להתנגד לכל מלחמה[1].

מלחמות כאלה, בהם הסוציאליסטים, רחוק מלהתנגד להן, תומכים במחויבות מלאה הן:

1)     מלחמות אזרחים מנוהלות על-ידי הפרולטריון במטרה להפיל את הבורגנות: מלחמות כאלה הן המשך והחרפה בלתי נמנעים של המאבק המעמדי; אין לוותר על מלחמת אזרחים בלי לוותר על המהפכה הסוציאליסטית.

2)     מלחמות לשחרור לאומי מנוהלות על-ידי אומות מדוכאות נגד הקולוניאליזם והאימפריאליזם: כאלה היו המלחמות שנוהלו על-ידי העם הסיני נגד האימפריאליזם היפני, ועל-ידי עמי קוריאה והודו-סין נגד האימפריאליזם היפני, צרפתי ואמריקאי, וכאלה הן המלחמות העכשוויות המנוהלות על-ידי העם העיראקי, האפגאני, הלבנוני והפלסטיני נגד האימפריאליזם האנגלו-אמריקאי וממלא מקומו, הציונות הישראלית. במקרה של מלחמות לאומניות-מהפכניות כאלה, לא זו בלבד שהגנת המולדת במלחמה כזאת היא לגיטימית מצידה של האומה המדוכאת, זוהי מחויבות של הסוציאליסטים והפרולטרים של האומה המדכאת לצדד באומה המדוכאת ולשאוף בתבוסה, ולפעול למען תבוסתה, של הבורגנות של האומה של עצמם – ללא קשר בסוגיות המבררות שאלות כמו זו של 'מי תקף ראשון' {או 'איך בוצעה המתקפה הלאומנית-מהפכנית'}.

3)     מלחמות נגד אבסולוטיזם (אוטוקרטיה) ונגד שאיפות משטר לשחזור של שלטון ימי הביניים {– משטרים שחותרים בהכרח לברית עם האימפריאליזם והקולוניאליזם, כופים את העמים לקיום ברברי, שוללים מאיתם את החירויות האזרחיות היסודיים ביותר ומכשילים כל התקדמות חברתית וכלכלית}, כמו, למשל, המדינה בערב הסעודית ומדינות בעוד ארצות של אותו המפרץ או ארצות כמו הפיליפינים ונפאל. במקומות אלה, האוטוקרטיה והאבסולוטיזם, בברית אדוקה עם האימפריאליזם, במיוחד עם זה האמריקאי, כופים את העמים לקיום ברברי, שוללים מאיתם את החירויות האזרחיות היסודיים ביותר ומכשילים כל התקדמות חברתית וכלכלית. המאבקים של העמים בארצות האלה למען מהפכה דמוקרטית, בכדי להפיל את המשטר של ימי הביניים, הם בדיוק לגיטימיים ומתקדמים כפי שהיו לגיטימיים ומתקדמים המאבקים המהפכניים של עמים שונים באירופה נגד הפיאודליזם ונגד הדיכוי הזר בתקופה שבין 1789 לבין 1871. לכן המלחמות האלה ראויות לתמיכתנו הבלתי-מסויגת.

4)     מלחמות של הסוציאליזם המנצח: כל מלחמה שנוהלה על-ידי הארצות הסוציאליסטיות המנצחות נגד האימפריאליזם להגנת הסוציאליזם, נגד המדינות הבורגניות שניסו לשבור את המדינות הסוציאליסטיות יהיו מוצדקות, לגיטימיות ומתקדמות, ולכן ראויות לתמיכה של כל האנושות המתקדמת. כזאת הייתה, למשל, המלחמה שנוהלה על-ידי הרפובליקה הסובייטית נגד הקואליציה החמסנית האימפריאליסטית בימים המוקדמים של המשטר הסובייטי. גם כזאת הייתה המלחמה הפטריוטית הגדולה של העם הסובייטי נגד הנאצים חותרי-התפשטות, שהותרו לזנק כמו כלבים תוקפניים משוחררים על-ידי האימפריאליזם הגרמני נגד האיחוד הסובייטי. כזאת אכן כל מלחמה המערבת את הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, קובה, הרפובליקה העממית של סין, וכולי, כאשר האימפריאליזם יעיז לפתוח במלחמות נגד הארצות האלה. במילים של לנין:

הניצחון של הסוציאליזם בארץ אחת לא מחסל במכה אחת את כל המלחמות באופן כללי. להיפך, ניצחון זה מניח מראש את התחוללות של מלחמות כאלה. התפתחות הקפיטליזם נע באופן מאוד מחוסר שיווין בין הארצות השונות. לא יכול להיות אחרת תחת שיטת הייצור של סחורות {מצרכים שנמכרים למטרות רווח}. מכך יוצא באופן בלתי נמנע שהסוציאליזם לא יכול להיות מנצח בכל הארצות בו-זמנית. בהתחלה, הוא יהיה מנצח בארץ אחת או בכמה ארצות, בזמן שהארצות האחרות יישארו בורגניות או קדם-בורגניות לזמן מה. זה לא חייב להוליד חיכוכים, אלא החתירה המכוונת מצידה של הבורגנות של הארצות האחרות הנועדת לשבור את הפרולטריון המנצח של הארצות הסוציאליסטיות. אם אנחנו ניזום מלחמה בנסיבות כאלה, היא תהייה מלחמה לגיטימית וצודקת. זו תהייה מלחמה למען הסוציאליזם, למען שחרורן של אומות נוספות מהבורגנות[2].

ביטול המלחמות מחייב הפלת האימפריאליזם

המרקסיזם-לניניזם מלמד, וההיסטריה מאשרת, שזה בלתי-אפשרי לבטל מלחמות בלי להפיל את האימפריאליזם, מכוון שכל עוד האימפריאליזם שורד, המלחמות הן בלתי נמנעות.

האימפריאליזם שם את גורל התרבות באירופית על כף המאזניים [על שולחן ההימורים]: מלחמות נוספות יבואו בעקבות המלחמה הזאת, אלא אם כן מתחוללת שורה של מהפכות מוצלחות. הסיפור על היותה 'המלחמה האחרונה' הוא פברוק מסוכן וריק מתוכן, מיתוס פלשתיני [המצאת או אגדת הבורות][3].

בעקבות כישלון להפלת האימפריאליזם, כל הסכם שלום אחרי מלחמה לא יכול להיות יותר מהפסקת אש והמשך של מלחמה אימפריאליסטית.

ככה, שלא ניתן להתיר אותו, הוא הקשר בין השלום לבין המאבק לחסל את החלוקה המעמדית של החברה, לבין המאבק למען המהפכה והסוציאליזם, מכוון …

… שזה בלתי-אפשרי לחמוק ממלחמה אימפריאליסטית, ושלום אימפריאליסטי … אשר מוליד באופן בלתי-נמנע מלחמה אימפריאליסטית, שזה בלתי-אפשרי לחמוק מהתופת הזאת, חוץ מאשר באמצעות מאבק בולשביקי ומהפכה בולשביקית[4].

בהתבטאות קודמת, לנין הדגיש את הקשר בין השלום לבין קץ החברה המחולקת למעמדות ככה:

המאבקים של הפרולטרייאט נגד המלחמה יתעמתו תמיד ללא הרפיה נגדה מבלי, בכל זאת, לשכוח לרגע כי המלחמה יכולה להתבטל רק באמצעות הביטול המושלם של    החלוקה החברתית למעמדות {; כי בעוד שהשלטון המעמדי ממשיך להתקיים, אין להתייחס למלחמה רק מתוך התבוננות דמוקרטית … [חד-צדדית, אלא רב-צדדית בכך …]; שבמלחמה בין אומות משעבדות חייבים להבחין בין התפקידים של הבורגנות הפרוגרסיבית (המתקדמת) לבין התפקידים של הבורגנות הריאקציונית (הנסוגה) של כל אומה. (זאת, כולל ההדגשות, היא תוספת שלי לטקסט המתורגם. תוספת זו מיועדת לחזק את הוויכוח נגד שמאלנים המתנגדים ללא הבחנה לכל בורגנות שהי – אצל חלקם, חוסר ההבחנה הזה התפשט לתחומים רבים, הכוללים את זה הבוחן את השוני  באופייה של כל מלחמה)}[5].


[1] 'הפרוגראמה הצבאית של המהפכה הפרולטרית' על-ידי ו. י. לנין, ספטמבר 1916, ע. 77 http://www.marx2mao.com/Lenin/MPPR16.html

[2] 'הפרוגראמה הצבאית של המהפכה הפרולטרית' על-ידי ו. י. לנין, ספטמבר 1916, ע. 79 http://www.marx2mao.com/Lenin/MPPR16.html

[3] 'העמדה והמשימות של האינטרנציונל הסוציאליסטי' על-ידי י. ו. לנין, נובמבר 1914, ע. 40 http://www.marx2mao.com/Lenin/PTSI14.html

[4] 'יום השנה הרביעי למהפכת אוקטובר' על-ידי ו. י. לנין, ע. 56 http://www.marx2mao.com/Lenin/FAOR21.html#fnp56

[5] 'ההון האירופי והאוטוקרטיה' על-ידי ו. י. לנין, אפריל 1905, ע. 268 http://www.marx2mao.com/Lenin/ECA05.html

מודעות פרסומת
קטגוריות: הרביזיוניזם והקץ של ברה"מ | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: