ממשלות ישראל מבינות רק לשון הכוח

ציר ההתנגדות לציונות ולאימפריאליזם ושני הזרמים בתנועת הפועלים

 

המטרות שהכוחות האלה מימשו מעשית באזור הקרוי 'מזרח התיכון' מאששות הבחנה שמבדילה בין שתי מגמות מנוגדות תכליתית. חריפותו של התפקוד המנוגד של שתי המגמות רק בולטת יותר עקב פעילותה של מגמה נוספת שמתפרסמת כמגשרת או מפשרת ביניהן. העובדה הזאת בהתפתחויותיה הולידה את הקביעה המדויקת של החבר מאו טסה טונג: הניגוד בין העמים המהפכניים לבין האימפריאליסטיים וארה"ב בראשם הוא הניגוד המרכזי בעולם העכשווי.

 

למעשה, ככל שהכוחות האלה ממשיכים לפעול למען מימוש מטרותיהם, כך מצטמצם תווך המחייה של המגמה השלישית, של המגמה המתפרסמת כשופטת בלתי תלויה וחסרת פניות: היא נחשפת ערומה יותר ויותר, ומתגלה מצדדת באימפריאליזם ובציונות – היא מתגלה עוינת לחמאס, לחזבאללה, למשטר בסוריה ובאיראן, לצידם של המשטרים במצרים, ערב סעודיה והנסיכויות ומשרתים אחרים לטובת טייקוניים, בעלי ההון הגדול.

 

לנאיביים עם גישה מסתמכת על פרסומי "המגמה השלישית" הזאת ושל קברניטי המדינה ומשרתיהם ("עיתונאים" ביניהם) הכנועים (אל אף "ביקורותיהם") לטייקונים בכלל  ולטייקונים אמריקאים במיוחד, אני מביא ציטוט למטה. בעיתון 'הארץ' של 10/10/2006, תחת הכותרת 'ביום השני, דיין שקל לנטוש את הגולן', זאב שיף כותב:

 

"33 שנים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, ולא עוברת שנה מבלי שמתגלה עובדה … על שהתרחש בה. … רק חלק מהתעלומות שאפפו אותה נפתרו. למרות זאת, עושה המחלקת להיסטוריה בצה"ל מאמץ בלתי נלאה להסתיר פרטים שכבר מזמן אינם סודיים. קשה להאמין, אך מחלקה זו, תוך שימוש בתירוצים מגוחכים, סירבה במשך שנים להתיר למי שהיה אלוף פיקוד הצפון בעת המלחמה, האלוף (מיל') יצחק חופי, לראות את יומן המלחמה שנכתב על ידי אחד מעוזריו בפיקוד."

זאב שיף מוסיף כי:

"מדיניותה של המחלקה להיסטוריה הקשתה על עבודתם של חוקרים בעניין המלחמה. … השיא היה, כשלפני כמה שנים התכנסו קצינים מפיקוד הצפון לתיאור פרטני בשטח כדי לנתח את הקרבות. על אף שהזמינו את נציגי המחלקה להיסטוריה למפגשים, המחלקה לא נענתה להזמנתם.

"בהמשך פנו למחלקה בשם הקצינים ארבעה מהם בבקשה לקבל לעיון את יומן המלחמה. הארבעה היו אלוף פיקוד הצפון בעת המלחמה יצחק חופי, אלוף (מיל') אורי שמחוני, שהיה קצין אג"ם של הפיקוד במלחמה, אלוף-משנה (מיל') חגי מאן, מי שהיה קצין המודיעין הפיקודי במלחמה, וההיסטוריון סגן אלוף (מיל') אברהם זוהר.

"להפתעתם, הם נדחו בטענה שאין הם חוקרים רשמיים. רק הודעתו של מי שהיה עד לאחרונה אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, כי הפונים הם חוקרים מטעם הפיקוד, הסירה את התנגדות המחלקה להיסטוריה."

 

מכל זה יצאה הספר 'הסורים על הגדרות: פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים' (בהוצאת 'מערכות' ב-2008) שסך הכול חיזקה את הקשרים בין הגנרלים (ראה באתר של יד לשריון – www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64927&itemId=2404&itemType=0 – איך הם חגגו את השקת הספר). "גרסת משרד הביטחון" (לא גרסה רשמית כי נכתב על גב הספר: "כל עוד לא פורסמה ההיסטוריה הרשמית של מלחמת יום הכיפורים, הספר הזה, שקציני המטה של הפיקוד היו שותפים לכתיבתו וסמכו ידיהם על הנאמר בו – הוא הפרסום הקרוב ביותר לכך"), על פי אורי דרומי, ביחד עם עוד ארבעה ספרים מעיד "עד כמה נחוצה הכתיבה של היסטוריה רשמית מוסמכת למערכות ישראל". (www.haaretz.co.il/literature/1.1370979).

 

……………..

המשך יבוא

………………..

 

האם מספיקה קריאה או מחאה בכדי לעצור את המלחמה? הוכח אין ספור פעמים שלא. בשהות צבאית בבוץ הלבנוני הראשון, על אפם וחמתם של מהלכים ופעילויות נמרצים (מחאות המוניות, עצומות, מאות משפטים צבאיים על סרבנות, חיבורים חושפניים ועוד) מצד ארגונים ישראלים שקמו בעקבות המלחמה (ארבע אמהות ויש גבול) ואלה הותיקים יותר שפעלו על מנת להסיג אותן מהרפתקה ארוכה 18 שנה, הממשלות השונות הפגינו התעלמות מזלזלת אפילו בחיי נתיניהן היהודים, שכביכול למען שלומם מתהדרים קברניטיהן במדיניות מלחמתית. לעזרתם של ארגוני ההתנגדות הישראליים והלבנוניים התגייסו המונים בחוץ לארץ. ניצחון ההתנגדות הלבנונית והתבוסה, קודם נגד ההתפשטות של אמריקה, בריטניה, איטליה, צרפת, ואחר כך, של ישראל, שמה קץ להרפתקה המלחמתית הלבנונית ההיא, הן לרווחת רוב הישראלים והן לזו של רוב הלבנוניים. מאז ממשלות ישראל הכניסו פעם אחת נוספת את נתיניהם להרפתקה לבנונית. רק שהפעם, גם-כן על חשבון הנתינים שלהן, ממשלות ישראל הצליחו להעניק דריסת רגל עמידה לאירופיים (לא כל-כך לאמריקאים) אל תוך לבנון. כן! בדיוק כפי שזה ניראה: מלחמות לבנון תוכננו ובוצעו על-ידי ממשלות ישראל על-פי הזמנה של הבוס האמריקאי – פקודה של הבוס האמריקאי, במהותה, אם ניקח בחשבון את תלותה של ישראל בוושינגטון, חרף הרעשות ההתיימרות שמופיעה כופה על כל העולם תכתיבים מקוריים מתוצרת ישראלית ותירוצי כיסוי-סיבות (התנגשות בשגריר ארגוב – מלחמת לבנון ראשונה; חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב – מלחמת לבנון שנייה; תכניות מלחמת לבנון שלישית ממתינות לתירוץ – ראה כתבה מלפני שנה כמעט : www.nrg.co.il/online/1/ART2/496/144.htmlהערכות בצה"ל: מלחמת לבנון ה-3 תהיה קצרה ואלימה, לכאורה לא מונחתת, לניפוח מצג ראוותני, למראית עין בעל כושר להכרעות עצמאיות, דהיינו, ללא אישור של המשקיעים הטייקונים האמריקאים לנושאת-מטוסים ענקית, כמו-ישראלית, בבעלותם שעוגנת ממוקמת אסטרטגית במזרח התיכון ושחייליה מתרבים ומתפרנסים באורח עצמאי.

 

הדיבור לא מסיים מלחמה. הניסיון מלמד כי רק הסכם מסוגל לכך ומלמד כי ישראל מעדיפה להמשיך לדבר ללא תכלית – לכן דורשת תנאי הידברות התחלתיים שתומכים בכך.

 

הרי שכבר נקבע על-יד הנהגת מק"י וחד"ש כי "ממשלת הימין פתחה במלחמה כדי לברוח מההסדר המדיני, להמשיך במדיניות קביעת העובדות בשטח, בשירות סדר היום האימפריאליסטי של ארה"ב באזור, ותוך שיתוף פעולה סמוי עם כוחות ומשטרים ריאקציוניים ערביים."

 

"יחד עם זאת, גינו מק"י וחד"ש את ירי הטילים מרצועת עזה לעבר ישראל." כלומר, שמק"י וחד"ש מתנגדים לשיבושים בזרימת החיים (הרי זאת היא מטרת ירי הטילים) בישראל, בעוד שכל ההתנגדות הצהרתית (מחאות) מול ה-"שיבושים" הישראלים בעזה הוכחה חסרת אונים באופן גמור.

 

לא נדרוש מהפלסטינים להיכנס לעימות אלים נגד האכזריות הישראלית, אבל כאשר הם בוחרים לעשות כן, לצד המחאות, נתמוך ללא הסתייגות שהיא בכל לוחמה שהם בוחרים בה.

 

3/8/2014 – אנג'לו איידן

 

תבוסה לישראל!

 

ניצחון לחמס!

מודעות פרסומת
קטגוריות: ציונות | השארת תגובה

ניווט ברשומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

%d בלוגרים אהבו את זה: