המשבר שנגרם על-ידי הדמוקרטים סוציאליסטיים – המשבר המרכזי הראשון בתנועת הפועלים מאז קרל מרקס ופרידריך אנגלס – התפתח לפילוג מרכזי הראשון בתנועת הפועלים עם תמיכתם של הראשים של האינטרנציונאל השני ומפלגות לאומיות בו בעד מלחמת העולם הראשונה. לנין כתב (1902) בחוברת 'מה לעשות?' נגד האקונומיסטים והטרוריסטים בהתחלתו של המשבר ובשיאו כתב (1916) בחוברת 'אימפריאליזם והפילוג בסוציאליזם' נגד הראשים של האינטרנציונאל השני. בהמשך של ההכנות על משבר המרכזי השני של תנועת הפועלים נביא חלקים של החוברות האלה ונוספות בגלל שבספרות הזאת יש לימוד שאפשר התגברות על המשבר הראשון באמצעות מהפכת אוקטובר הגדולה ומהפכות נוספות בעולם על-ידי פיתוח של המרקסיזם כאידיאולוגיה וכפרקטיקה נטולות הפסקה בפיתוחן. הלימוד הזה יסייע ללמוד על המשבר המרכזי השני שלא מצא את פתרונו משך 70 שנים עד היום.
כל ההכנות הבאות ינסו ללמוד מן העבר ומההווה. נתחיל עם הבחירות האחרונות בארה"ב ונמשיך עם ההפגנות בישראל נגד "הון ושלטון" עם כל המתלווה.
בעקבות "כמו טראמפ – גם נתניהו ילך: … " (שאר ההודעה בהכנה השנייה), טען "ח"כ כסיף: תם שלטון הטירוף הקנאי של דונלד טראמפ – בקרוב אצלנו" והיום מפגינים נגד ממשלת הימין מול שגרירות ארה"ב: טראמפ הלך וביבי אחריו בזמן צמוד לכך ש-הקומוניסטים בארה"ב קוראים להגן על הדמוקרטיה – נגד דונלד טראמפ. בהִשׁתַרבְּבוּת מתמשכת של אותו קו הפוליטי עָקָר, הראשים המונעים על-ידי אותה אידיאולוגיה בעצמם ממחישים לנו את משמעות של אי-נכונות לכלול אותם בדיונים על סדר-היום. קודם כל, הם הגיעו הפעם לשיא חדש: הם משתתפים רובם ככולם בבחירות אימפריאליסטיות של ארצות הברית של אמריקה בזמן שתוצאותיהן רחוקות להתממש (ההסבר למטה). וזה ביום השנה ה-103 למהפכת אוקטובר הגדולה במקום לדחות חגיגת בחירות ארה"ב נמהרת בחִיפָּזוֹן חסר בסיס. שנית, הם מתחמקים מהנמקת פסילתם בנוגע לתקופת כהונתו של נשיא טרמפ בשלמותה למרות שני יתרונות חשובים לה מבחינתנו: 1) מלחמות חדשות שהפסיקו להיפתח לעומת פתיחתן בעבר בזמן הרפובליקנים והדמוקרטים גם יחד; 2) חוסר גדול בצביעות ובדיפלומטיה עד כדי חשיפת הקפיטליזם ה-"חזירי", כפי ששמאלנים "גלובליסטיים" מכנים את הקפיטליזם האימפריאליסטי. שלישית, הסתרת הברית בין הרפובליקנים והדמוקרטים למען המיליטריזם של האוֹלִיגַרכְיָה הפִינָנסִית הרב-לאומית באמצעות מנגנונים מדינתיים, באמצעות המדינה, של המעצמה האימפריאליסטית של ארה"ב של אמריקה.
ברביעי בנובמבר 2020, העיתון il fatto cuotidiano, פרסם שהמושל של מסצ'וסטס, הרפובליקני צ'רלי בייקר, הצטרף לקבוצת מושלי המפלגות הרפובליקנית שאמרו כי לא יצביעו לנשיא היוצא דונלד טראמפ. …
"… בין המושלים האחרים שלא תמכו בטראמפ, הוא זה של מרילנד, לארי הוגאן"
… "מושל הרפובליקני של ורמונט, פיל סקוט, אמר שהוא "הצביע לג'ו ביידן, … אמר לעיתונאים שמעולם לא הצביע בעד דמוקרט בחייו. "כפי שרבים מכם ידעו, לא תמכתי בנשיא טראמפ. לא הייתי מצביע בשבילו, אמר סקוט. אבל אז הגעתי למסקנה שלא מספיק לי פשוט לא להצביע. הייתי צריך להצביע נגד … " …
"מושלי אוהיו, ג'ון קסיץ ', מישיגן, ריק סניידר, פנסילבניה, טום רידג' ומונטנה, מרק ראיקוט הכריזו גם הם על הצבעה בעד הדמוקרט ג'ו ביידן" …
… "מושלי אוהיו, ג'ון קסיץ ', מישיגן, ריק סניידר, פנסילבניה, טום רידג' ומונטנה, מרק ראיקוט הכריזו גם הם על הצבעה בעד הדמוקרט ג'ו ביידן." …
יומיים אחרי כן, ביום שישי ה-6 בנובמבר, רפובליקנים טוענים כי "זה הפך למטורף": התקפות טראמפ מסוכנות לשלמות הבחירות, הם מסבירים בלי לשים לב שהם בעצמם מכפישים (מגלים, נכון יותר) את הדמוקרטיה של עצמם נטולת תחפושות.
אפשר להמשיך ולתאר את ההתנוונות של הפוליטיקה האימפריאליסטית, אבל נדחה את זה למועד אחר בכדי להשלים את ההכנה הנוכחית.
הבה נמדוד עכשיו את דחיפות חגיגתם של מכנים מרקסיסטים וקומוניסטים את עצמם:
מתרגום 'טראמפ אינו ביידן ועד הסוף לא יקבל תבוסה' מאת מריו סוֹמּוֹסּה באיטלקית
"…
"עבור תומכיו של ביידן עסקי הבחירות אפשרו לחזור ל-"נורמאלי" הקודם, בעוד שתומכיו של טראמפ רואים בו מי שמייצג את נטישת הצביעות והגישה המזלזלת באליטות המחזיקות בשלטון.
"הסקרים היו [יש לקרוא: בעלי התקשורת היו – אנג'לו] מאוד בעד ביידן מכיוון שהאקלים שנוצר על ידי כלי התקשורת ההמוניים באמריקה, אך גם באירופה, היה כזה שמרתיע רבים מלהצהיר על כוונותיהם האמיתיות.
"היו שאפילו חשבו שהסקרים מוטים במכוון וששיטה הזאת היא צד אחד של ההתייחסות השקרית של המעמד השולט.
"כפי שטראמפ חשש, הצבעת הדואר הייתה מהותית לסייע לדמוקרטים לעקוף את הרפובליקנים. [מה עוד שאין לפסול התארגנות דמוקרטית לרמאויות].
"קנייה ומכירה של פתקי הצבעה, הצבעה במקום זכאים לכך, עודף הצבעות בהשוואה לבוחרים רשומים בקלפי הם דברים שקשה מאוד לשלוט בהם אפילו על ידי מערכת יעילה כמו זו האמריקאית [אשר ביכולתה לתמוך ברמאויות שיתגלו משך ימי העימותים הבאים].
"מה שחשוב כעת להבחין הוא שארה"ב היא בחברה חצויה באופן וירטואלי ורוחבי לשניים ושכל אחד משני הצדדים מגלה חוסר אמון מוחלט כלפי השני.
"למה זה יוביל עדיין מצפה ותלוי גם במה שיתרחש בשבועות הקרובים. "
תרחישים אפשריים
"למרבה הצער, המוסדות האמריקאים נטולים דייקנות ואינם מוכנים לנוכח אירוע מסוג זה.
למעשה יש לזכור כי אישור שמות "הבוחרים הגדולים" יבוצע על ידי כל מדינה עד ה-8 בדצמבר וכי לא נכתב בשום מקום שהקונגרס והמושלים המקומיים חייבים בהכרח להקצות את הניצחון למי שמלכתחילה נראה כמנצח.
"למעשה, במקרה של סכסוכים, יתכן שתוצאת המחלוקות לא תיפתרנה עד למועד הצפוי. עם זאת, יש למסור שם עד 8 בדצמבר, ולא ניתן לשלול כי הקונגרס והמושל מחליטים להקצות את התפקיד לאחד ולא לאחר המתחרים.
"המצב הגרוע ביותר יתרחש אם הקונגרס והמושל … יעבירו את התפקיד לשני שמות שונים.
זה לא נגמר כאן:
"ב -14 בדצמבר תיפגש המכללה האלקטוראלית, המורכבת מ-"הבוחרים הגדולים" שתיצטרך לבחור רשמית את הנשיא העתידי.
"מה יקרה אם עבור אותה מדינה יתייצבו גם "מצביעים גדולים" של ביידן וגם של טראמפ?
כל השמות יישלחו לקונגרס הפדראלי, היכן יוכרו ב-6 בינואר את נוכחותם ואת רצונם של "הבוחרים הגדולים".
"אם גם אז תיווכח איזה מדינה כלשהי עם מועמדים מנוגדים, אמור להיכנס לתוקף חוק, חוק הספירה האלקטוראלית משנת 1887, שמטרתו להכריע מַחֲלוֹקֶת.
"למרבה הצער נראה כי גם בחוק זה ישנם פרשנויות שונות וייתכן שהסכסוך לא יוכל למצוא פיתרון. "
מה מספקת החוקה האמריקאית
"בשלב זה, החוקרים האמריקנים מחזיקים בדעות שונות לגבי מה שצריך לקרות, אך נראה כי רובם מאמינים כי סגן הנשיא שעדיין בתפקידו צריך להחליט בין המתמודדים, כמוסד, גם כנשיא הסנאט.
"במילים אחרות, ההחלטה מי לקבל כ"מצביע גדול "תהיה של מייק פנס, סגנו של טראמפ. "
"הקדנציה הישנה לנשיאות תפוג רק ב-20 בינואר, ועד לאותו רגע, סמכויותיו של הנשיא המכהן אינן מושפעות. "
"אם בתאריך זה עדיין לא נפתרה … "
מספיק! הדברים למעלה חשובים צריכים להיות מוכרים על-ידי מומחים בפוליטיקה. אז אחד מן השניים: או ראשי מק"י לא מתאימים לתפקד כמנהיגים או שהם מתכוונים להצטרף לחתירה כלל עולמית מלחמתית-מיליטריסטית של האימפריאליזם מצד מעמד האוֹלִיגַרכְיָה הפִינָנסִית במיליטריזם נגדנו ונגד טראמפ על התנגדותנו למלחמתה ותמיכתנו בעד חשיפתה.
מסכנות:
כאשר לא מנצלים נתמכי עוצמה של נשיא ארה"ב המשתמשים בתככים גלויים בלי לוותר על מדיניות בריוניות לדוגמת ה-"טראמפ"יזם וה-"ביבי"זם, נפספס הזדמנות פז לחשוף את "הקפיטליזם החזירי" במערומיו בפני ההמונים, אם נמשיך להתבסס על גורם "פרסונאלי", להזניח את הרודנות הפרולטרית עם הדמוקרטיה שלה ולשכוח את אי-הצדק של העבר.
לפנינו מסקנה של החבר איימן עודה מתוך ח"כ כסיף: תם שלטון הטירוף הקנאי של דונלד טראמפ – בקרוב אצלנו .
בקישור הזה של אתר מק"י היה כתוב כי << לדברי יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש) "ההפסד של טראמפ הוא צעד חשוב במאבק מול ימין פופוליסטי ששולט גם בהונגריה, בברזיל, בהודו, וכמובן בישראל אבל אנחנו עוד רחוקים מהיעד הסופי. הבעיה בארה"ב, כמו בישראל, היא לא רק פרסונלית. הפתרון לגל הרודני ברחבי העולם הוא להציע עתיד דמוקרטי במקום נוסטלגיה לעבר שלא היה בו צדק". >>
בנוגע למסקנה של עודה אפשר להדגיש סוף-סוף שיש איזו שהיא התקדמות בהבנה פוליטית אצל ראשי חד"ש. אבל, בינתיים, ניתן להוסיף מעט יותר מהסבר על הקביעה הזאת. ההסבר יגיע בהכנה שנייה למשבר מרכזי שני בתנועת הפועלים.
סוף להון הפיננסי 