כללי

צמיחת הבוס הגדול ועוינות דחיפותו לשליטה המלאה על כדור הארץ

סיכום שני: הדחיפות והשליטה המלאה אמורות להבטיח מהירות בהשקעות החוזרות של רווחים הולכים וגדלים לממדים מפלצתיים למען הגנה דחופה על ערכם מפני אינפלציה ועוד עיוותים.

אתחיל מסיפור בדיוני שעוזר לקצר, אבל שלא תגידו, בטעות, שאני שולל את אפשרות מציאותו. יש אומרים כי חוצנים חיים בינינו. אנחנו זקוקים ל-"המצאה" הזאת בכדי לקצר את התיאורים שלנו בהבחנותינו כאן: מטרת החוצנים מתמצה בכך שאצלם לא נשמרו מספיק הוכחות על איך הגיעו למלחמת עולם שלישית. לכן באו למקומות המפגרים בכדי להתבונן מדעית על השתלשלויות שמקדמות מלחמה כזאת. יחד עם זאת, בכדי לכסות מרחקים של "שנות אור", היה על החוצנים לעקוף את מוגבלויות של מימד הזמן, ולפתח טכנולוגיה  מרחיקת לכת בשאר המימדים תודות להתקדמות חברתית כלכלית מתאימה – התקדמות שהשתחררה מצורכי שמירה אלימה על בעלות של אוצרות.

שלב טכנולוגיה מודרנית בסוף תקופת החברה הפרימיטיבית

מצב זה יכול לגרום לקטקליזם (cataclysm). לא אמרתי מבול גרעיני בכדי להימנע מרמזים מבלבלים כי התחלנו להיות זקוקים למקסימום של בהירות. מה שקורה בישראל היום, לא נגמר ביהודים נגד יהודים. יש עוד, והרבה. וחוץ מישראל יש גם את הבוס הגדול ואת יתר המעצמות.

בסיכום הראשון חשפנו טפח של המעמד השולט, המעמד הבורגני המונהג על-ידי האוליגרכיה הפיננסית. זהו המעמד השני בשושלת הבורגנית אשר, אחרי התבוסה בסוף המאה ה-18 מול התנגשות מעמדית בינו לבין זו אשר בין הבנקאים לבין בעלי הון יצרני על הדיקטטורה הבורגנית, הצליח באמצעות מלחמת העולם הראשונה להשתלט על ממלכות, מופרדות אומות, של הקפיטליזם העולמי. המלחמה זירזה את ביסוסה של הדיקטטורה הנגדית. עם מלחמת העולם השנייה, האוליגרכיה הצליחה לחסל מספר אדיר של קומוניסטים בברה"מ ולאחד תחת שליטתה המודרנית (יחסית לקדמוניות חברות קפיטליסטיות הצייתניות לסדר העולמי משתנה) בכדי לאפשר השתתפות גמישה ומתרחבת במסגרת מדינות נאט"ו (ברית צפון אטלנטית) תחת מרותה. מול הובלת USA, אוליגרכיה מתחרה בהובלת האיחוד האירופי, עדיין היום, לא נפרדה מהברית הזאת (לא של וושינגטון, אלא של האוליגרכיה הפיננסית השולטת על מדיניות וושינגטון).

פשרנות בין ניגודים אצל מובילי משת"פיות בחברות קפיטליסטיות של המעמד הבורגני החדש

לא רק בישראל, אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון כלפי הנבחרים לפרלמנט בזמן של התחזקות הברירה של מלחמת אזרחים – ברירה של קץ הדילוג על תפנית מהפכת הרוב. במצב כזה, בהקצנת התנוונות ודלות חלופות, מעמדות מובילי שיתוף פעולה מיומן נדחפים להשתפן ולעדיף על ההובלה את השמירה על זכויות היתר של עצמם. אין טוב עבור ההתנגדות עצמה, במקרה זה, מאשר החלפת המובילים על-ידי מנהיגים חדשים, אפילו ירוקים. זה מצריך הדרכה מתלמדת, אבל צמודה ומתייעצת בקצב מפרך, עונש בלתי נמנע וראוי לאחראים על "ספסל ריק" במחליפים.

הובסון ולנין אמרו איך היגענו לחברה של הבוס הגדול. נוסיף כאן עם מרקס בכדי שנתמצא יותר

מרקס חשף אין ספור אמיתות. חשיפתן חילצה אותנו מגישושים באפלה. כבר עם הכרך הראשון, הדיקטטורה הבורגנית נאלצה לחזק את הסתרת החשיפות האלה. בהתחלת הכרך השני של 'הקפיטל', קרל מרקס הבחין בעלייתה של החברה הנדונה. בעמוד 58 (בפרק הראשון של הכרך השני של 'הקפיטל') גם במקור הגרמני. באותו עמוד של הנוסח האנגלי של אותו הכרך אפשר לקרוא כי:

The process of production appears merely as an unavoidable intermediate link, as a necessary evil for the sake of money-making. All nations with a capitalist mode of production are therefore seized periodically by a feverish attempt to make money without the intervention of the process of production.

[תרגום: "תהליך הייצור מופיע כאילו סתם חוליית ביניים בלתי נמנעת, כרע הכרחי למען עשיית כסף. כל האומות בעלות אופן ייצור קפיטליסטי נתפסות אפוא מעת לעת בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור."] מרקס הוכיח במחקר של 'הקפיטל' כי רק כוח עבודת הייצור מוליד ערך חדש וגם רווחים על חשבונה. ביחד עם הוכחות הללו, הוא גם המחיש בהתרחבות והסתעפויות (כמו חלוקת הרווחים של הייצור בין כל בעלי ההון הקשורים וגם המנותקים של ריביות כמו ההון הרנטאלי – השכיר – ועוד) של אותו המחקר בכלל – ובפרט על ערך שמתווסף לזה שלא נצרך מהערך שנוצר לפני כן. בקיצור, מרקס הוכיח שפועל הייצור מפרנס את כל העולם (ומונע את הכחדת האנושות). כלומר שאין אפשרות לממש ערך חדש או נוסף על הערכים שנוצרו ממשית בעבר, אלא באמצעות כוח עבודה שמייצר הערכים חדשים. בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור, מרקס מצביע על דוגמאות מן הסוג של הסכמות פוליטיות סביב המסחר של ערכים משתנים ברישום שלהם תחת הכינויים (כמו זה של "ניירות ערך", אשר, במציאות, יכולות לא להיות ניירות, אבל הן בעלות ערכים על פי הסכמות כלכליות של מדינות שותפות לאותן ההסכמות או לביטולן – מדובר על מדינות שצמחו בארצות תחת ניהול של השיטה הקפיטליסטית בעלייתה לדרגה המפותחת ביותר כך שכל ניסיון להחזיר אותה לדרגה קודמת רק מחדשת תהליך ישן בכדי להגיע לאותו שלב של "הדרגה המפותחת ביותר" – הדרגת הבוס הגדול). ההשקעות על הערכים הנרשמים של "ניירות ערך", הן השקעות באמצעות הימורים כספיים, למען תפיסת כמות כספים על חשבון הפסדים (+תוצאות על ייעוץ פיננסי ועוד) של כמות מקבילה מופסדת על-ידי מהמרים אחרים פלוס רווחים במשחקים דומים לסחר של אינפלציה, שנגנבים בעזרת חוקים שנקנים באילוצים מגוונים אצל המחוקקים גם בהצבעות מתוגמלות. אני מסיים ברמז שחוסך עמודים נוספים: בשנת 1985, שר העוצר שמעון פרס עצר לאפסית אינפלציה מתקרבת במהירות לחצי אלף אחוז שנתי באמצעות איום פשוט של "עשרת אלפים שקל כנס …" , הוא אמר, על כל גרוש בעליית מחיר של סחורה נמכרת.

אנג'לו איידן –ישראל הגדולה (כוללת כל מובלעות האפרטהייד על מגוון השינויים הציוניים שעבר עליהן מאז כינונה), 18\03\2023www.financend.wordpress.com    

כללי

הערת ביניים (בין הסיכום הראשון לסיכום השני)

אם היה ספק על הסיכום הראשון, באה חשיפת העיתון 'בחדרי חדרים' על העיתון המרכזי של הון פיננסי, הז'ורנאל של וול סטרית (Wall Street Journal) להרגיע (תרתי משמע).

https://www.bhol.co.il/news/1516050

בעיתון 'חדרי חדרים' כתוב: עיתון החשוב בארה"ב: "השמאל יצטרך להירגע"

וגם הובהר כי מדובר "בעיתון ה'וול סטריט ג'ורנל'," שכתב כי על השמאל הישראלי להירגע.

בפרסום זה, לפחות מצידי, אני רגוע כי לא טעיתי באשמות שלי הבוס הגדול חורץ החלטית את מדיניות הימין הישראלי. לפנינו הקישור לעיתון האמריקאי של עוצמה פיננסית עולמית:

שם, בין השאר, כתוב: WSJ Editorial Board  Opinion – תרגום לעברית: דעת מַאֲמַר מַעֲרֶכֶת של וַעַד מְנַהֵל של העיתון של הוול סטרית –חופש מחשבה כאילו בלי התערבות שהי.

13\03\2023 אנג'לו איידן                                        www.financend.wordpress.com

כללי

הסיכום הראשון: הבוס הגדול, מלחמותיו והישגי הפשרות שלו

לא לשכוח את "מלחמות לבנון" שהתחוללו אחרי "מבצע ליטני". וושינגטון עם כל הפנטגון והבית הלבן שלה, צוות חשיבה, Think Tank, CIA ועוד הרבה ארגונים לאומיים למען הידוק השליטה בבית ובחוץ, עם כל זה ועוד, אותה וושינגטון הורתה לישראל לנצל תוקפנות מתוך לבנון בכדי לפתוח במלחמת 18 השנים למען פילוס דרך לכניסת צבאות מערביות בתוך לבנון. תוך חודש, בבסיסים צבאיים, התמקמו שם צבאות איטליה, צרפת, בריטניה ו-USA, מוגנים סמכויות עולמיות של "האוליגרכיה הפיננסית" (Financial Oligarchy), הבוס הגדול. מי יכול להתנגד לכפייה הזאת? רק לאחרונה, בורגנים ישראליים עזרו אומץ וירדו לרחובות. אומנם עשו את זאת בטקטיקה בורגנית של התנגדות לאויבים אחרים כמו הדיקטטורה, הפשיזם ועוד אשמות ערטילאיות , כמו בעד "דמוקרטיה" כאילו יש דמוקרטיה ללא עריצות. אנחנו לא מתווכחים על טקטיקות. העיקר הוא לחסום את הבוס הגדול, אפילו תוך התעלמות ממנו. העיקר הוא להחשיד אותו בדיקטטורה ופשיזם – ניראה אם זה אמיץ כמו להאשים מת.

ובחזרה למלחמת לבנון, שהמשיכה במלחמת לבנון "השנייה" (שלישית אחרי "מבצע ליטני", שאולי הייתה יוזמה ישראלית, אבל ללא ספק, הייתה תוך אישור הבוסים: התייעצות, שלאחרונים, נתנה חומר למחשבה להזדמנות עתידית. אומנם אף אחד חשב שעמל השיעי, ואחר כך החיזבאללה ינהיגו את ההתנגדות הלבנונית עד מנוסת צה"ל, המשת"פים שלו ושל הבוס הגדול בבריחת התחלת האלף הנוכחי (הרבה לפני אפגניסטן). "מלחמת לבנון השנייה" בוצעה בהוראה נמהרת של וושינגטון תחת צייתנות לבוס הגדול. הייתה נמהרת כי שללה בהתחלתה את הכנות המלחמה עד למחסור של מזון וכדורים לחיילים התקועים בשדות הקרב. כל זה אחרי שאותו הבוס הגדול נתן אישור לנסיגה ממלחמת שלום הגליל או לבנון הראשונה – שאחרי מבצע ליטני – כולן מלחמות וושינגטון של הבוס נגד סוריה ואיראן. לא לשכוח גיהינום 18 השנה למען חזרה לבנונית של צבאות מערביות בורחות מאותו הגיהינום בכדי להכניס את הישראליים לגיהינום זה והשני. הגיהינום השני נועד רק למטרה טיפשית אחת: צוות חשיבה אמריקאי "חשב" שהתקיימה הזדמנות ליצור בלגן נוסף בכדי לאפשר לוושינגטון להתערב במטרה להתיר את התסבוכת. איזה טיפשות?! החיזבאללה איים שדמו בראשו של כל אמריקאי שיכנס ללבנון. ובכך הסתיימה "מלחמת לבנון השנייה".

לשכוח את כל זה? זה בדיוק מה שרוצים כל אלה שמתנגדים לסרבנות המילואימניקים וגם החיילים הסדירים. זה מה שרוצים גם הדוחפים לעידוד הפשיסטים, לדיכוי המחאות, להגבלת המוחים עצמם וזכויותיהם הדמוקרטיות. הם מאוד מעוניינים שנישכח את העובדה שנכנסנו לפילוס דרכים עבור צבאות מערביים שסולקו מארצות בהן נמאסה הקולוניזציה (ההתנחלות) המערבית – שכיחה שמתאימה לנוחיות הקולוניזציה הישראלית על חשבונם של הפלסטינים. לבסוף, נידמה שכולם שוכחים כי שגם נשיאות טרמפ התנגדה לבוס הגדול, ושה- Bidens (הביידנים) צעקו, כ-"מייצגים" מצידם של "דמוקרטיים" מזייפי בחירות, נגד הדיקטטורה של הקאובוי. לא שטרמפ היה יותר טוב מהביידנים, אלא שהאחרונים הם הרבה יותר גרועים מטרמפ. וזה אפילו כאשר מבצעים את הדיקטטורה יותר מעוטרת ומקושטת של עצמם מאשר הדרומיים. אבל, חייבים להודות, שיותר הם רמאים, יותר הם בעד "רגיע אחרי הסערה", שהם מוציאים אל הפועל – בעד רגיעה בכדי להשכיח, כמעט תמיד, מי הקים את סערות – סערות בניגוד לפשרות המתוכננות למען "פוליטיקה של כרסום" או "פוליטיקה של הישגים בשלבים": דרישות התחלתיות מוגזמות למען דיונים ופשרות – גם זאת היא מלחמה.

יותר הם בעד הסכמות, אפילו אם מתחילים מחדש בהקצנה, בכדי לגדיל בנדיבות לשני הכיוונים, חותרים הם להשיג מזונם בשלבים מאוחרים יותר, במיוחד כאשר לא הולך להם לבלוע בבת אחת לפני כן. צריכים לתת להם לבלוע את המילים של עצמם במיוחד כאשר הם אומרים כי צה"ל הוא מעל הכול: שם זה ממש ברור כי צריכים פוליטיזציה בכדי לשמור על בצבא של העם הבורגני, ולא של הבוס הגדול האנטישמי והזר נגד הגנת העם משך 18 שנה.

הפוליטיקה לא רק ביחידות צבאיות. הפוליטיקה נכנסה לצבא לטובת הדרישה למנוע את יישום ההפיכה הפשיסטית. בטח יהיו ניסיונות להחזיר את הצבא לשירות הבוס הגדול. יש להחזיק מעמד בכדי להשאיר את הפוליטיקה בצבא העם כי, אם לא, בפילוג פוליטי הבא, הנשק יכול הישאר בידיים פשיסטיות, וכוחותינו שיצטרכו להשיג נשק לצבא עממי סדיר ולא.

אנג'לו איידן – באר שבע, 10\03\2023,      ולמעקב: www.financend.wordpress.com

כללי

פרסום נתונים רביעי – הקדמה לסיכום ראשון עד הרביעי

ראשי התנועות הימניות יבעירו את הארץ כדי להשתיק את המחאה , למען הכפלת ההחלשה והפסיביות שבה, במטרה להבריח את הלוחמים ממנה לפני מלחמת אזרחים

עד עכשיו, המלחמות, הן של אזרחים והן נגד לבנון מאז "מבצע ליטני", הישראליות הצליחו (המלחמות על עזה היו אזרחיות באופן ברור, ולאומיות באופן מחופש) להסתיר את האינטרס המעמדי שהניע את מימושן. למרות שמלחמות לבנון היו גלויות למען פילוס שטחים לשימוש אמריקאי נגד סוריה ואיראן, גם מלחמות לבנון הצליחו להסתיר באמצעות שקט מרעיש את שהאיפות הישראליות והאמריקאיות להתלבש באף תירוץ אחר חוץ תופת עם הפלסטינים משך 18 שנים של ניסיונות סיפוח ועוד גיווני גרילה "מודרנית", כושלים כולם אפילו עבור מעצמת ארה"ב. כל זה בלי הסבר נוסף לקונצנזוס פשיסטי – הסכמה פשיסטית, כלומר מפרה חוקים ללא דיונים והחלטות למפרע מצד תיקוני המחוקק, הפעם (אבל, לא רק הפעם) אפילו לא בדיעבד – של "אין ברירה". עד כאן, בפרסום הרביעי, לגיבוש כל הנתונים אשר בידיים שלי ודלים בידיים ישראליים נוספים (לפחות מתוך ידיעתי).

אנג'לו איידן – באר שבע, 04\03\2023 ובכדי לעקוב: www.financend.wordpress.com