ביחד עם ניו-יורק טיימס, תחת כותרת של 'State Funeral' Review: Saying Goodbye to Stalin – The New …, – בעברית: סקירת 'הלוויה ממלכתית': להיפרד מסטלין – לא "הסרט התעמולתי", אלא – הסרט הדוקומנטרי החדש של סרגיי לוזניצה מאיר את חיי הסובייטים מיד לאחר מותו של הדיקטטור, פורסם אותו סרט באותה הכותרת של: סקירת 'הלוויה ממלכתית': המחקר המונומנטלי של סרגיי לוזניצה על הלווייתו של יוזף סטלין, בין השאר, גם על-ידי 'וראייטי' (באנגלית: Variety – שהוא כתב עת אמריקאי בנושא בידור עם כותרת אנגלית: Variety 'State Funeral' Review: Sergei Loznitsa's Monumental …) וגם על-ידי Internet Movie Database (בעברית: בסיס נתוני סרטים אינטרנטי – עם כותרת: 'State Funeral' Review: Sergei Loznitsa's Monumental Study of …).
בקיצור, כמו אצל מק"י, גם אצל האימפריאליזם – לא אצל ה-"גלובליזם" או אצל ה-"קפיטליזם החזירי" וכיוצא באלה – ממשיכים להיפרד מן הענק מכולם: החבר יוסיף סטלין.
ובאמת כך. סטלין הוא הענק מכולם עבור מעמד הפועלים: העוינים לדיקטטורה הפרולטרית נפרדו אין ספור פעמים מ-סטלין הגדול עד עצם היום הזה, אחרי 68 שנים, ועוֹד הַיַּד נְטוּיָה.
סוף להון הפיננסי 