צמיחת הבוס הגדול ועוינות דחיפותו לשליטה המלאה על כדור הארץ

סיכום שני: הדחיפות והשליטה המלאה אמורות להבטיח מהירות בהשקעות החוזרות של רווחים הולכים וגדלים לממדים מפלצתיים למען הגנה דחופה על ערכם מפני אינפלציה ועוד עיוותים.

אתחיל מסיפור בדיוני שעוזר לקצר, אבל שלא תגידו, בטעות, שאני שולל את אפשרות מציאותו. יש אומרים כי חוצנים חיים בינינו. אנחנו זקוקים ל-"המצאה" הזאת בכדי לקצר את התיאורים שלנו בהבחנותינו כאן: מטרת החוצנים מתמצה בכך שאצלם לא נשמרו מספיק הוכחות על איך הגיעו למלחמת עולם שלישית. לכן באו למקומות המפגרים בכדי להתבונן מדעית על השתלשלויות שמקדמות מלחמה כזאת. יחד עם זאת, בכדי לכסות מרחקים של "שנות אור", היה על החוצנים לעקוף את מוגבלויות של מימד הזמן, ולפתח טכנולוגיה  מרחיקת לכת בשאר המימדים תודות להתקדמות חברתית כלכלית מתאימה – התקדמות שהשתחררה מצורכי שמירה אלימה על בעלות של אוצרות.

שלב טכנולוגיה מודרנית בסוף תקופת החברה הפרימיטיבית

מצב זה יכול לגרום לקטקליזם (cataclysm). לא אמרתי מבול גרעיני בכדי להימנע מרמזים מבלבלים כי התחלנו להיות זקוקים למקסימום של בהירות. מה שקורה בישראל היום, לא נגמר ביהודים נגד יהודים. יש עוד, והרבה. וחוץ מישראל יש גם את הבוס הגדול ואת יתר המעצמות.

בסיכום הראשון חשפנו טפח של המעמד השולט, המעמד הבורגני המונהג על-ידי האוליגרכיה הפיננסית. זהו המעמד השני בשושלת הבורגנית אשר, אחרי התבוסה בסוף המאה ה-18 מול התנגשות מעמדית בינו לבין זו אשר בין הבנקאים לבין בעלי הון יצרני על הדיקטטורה הבורגנית, הצליח באמצעות מלחמת העולם הראשונה להשתלט על ממלכות, מופרדות אומות, של הקפיטליזם העולמי. המלחמה זירזה את ביסוסה של הדיקטטורה הנגדית. עם מלחמת העולם השנייה, האוליגרכיה הצליחה לחסל מספר אדיר של קומוניסטים בברה"מ ולאחד תחת שליטתה המודרנית (יחסית לקדמוניות חברות קפיטליסטיות הצייתניות לסדר העולמי משתנה) בכדי לאפשר השתתפות גמישה ומתרחבת במסגרת מדינות נאט"ו (ברית צפון אטלנטית) תחת מרותה. מול הובלת USA, אוליגרכיה מתחרה בהובלת האיחוד האירופי, עדיין היום, לא נפרדה מהברית הזאת (לא של וושינגטון, אלא של האוליגרכיה הפיננסית השולטת על מדיניות וושינגטון).

פשרנות בין ניגודים אצל מובילי משת"פיות בחברות קפיטליסטיות של המעמד הבורגני החדש

לא רק בישראל, אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון כלפי הנבחרים לפרלמנט בזמן של התחזקות הברירה של מלחמת אזרחים – ברירה של קץ הדילוג על תפנית מהפכת הרוב. במצב כזה, בהקצנת התנוונות ודלות חלופות, מעמדות מובילי שיתוף פעולה מיומן נדחפים להשתפן ולעדיף על ההובלה את השמירה על זכויות היתר של עצמם. אין טוב עבור ההתנגדות עצמה, במקרה זה, מאשר החלפת המובילים על-ידי מנהיגים חדשים, אפילו ירוקים. זה מצריך הדרכה מתלמדת, אבל צמודה ומתייעצת בקצב מפרך, עונש בלתי נמנע וראוי לאחראים על "ספסל ריק" במחליפים.

הובסון ולנין אמרו איך היגענו לחברה של הבוס הגדול. נוסיף כאן עם מרקס בכדי שנתמצא יותר

מרקס חשף אין ספור אמיתות. חשיפתן חילצה אותנו מגישושים באפלה. כבר עם הכרך הראשון, הדיקטטורה הבורגנית נאלצה לחזק את הסתרת החשיפות האלה. בהתחלת הכרך השני של 'הקפיטל', קרל מרקס הבחין בעלייתה של החברה הנדונה. בעמוד 58 (בפרק הראשון של הכרך השני של 'הקפיטל') גם במקור הגרמני. באותו עמוד של הנוסח האנגלי של אותו הכרך אפשר לקרוא כי:

The process of production appears merely as an unavoidable intermediate link, as a necessary evil for the sake of money-making. All nations with a capitalist mode of production are therefore seized periodically by a feverish attempt to make money without the intervention of the process of production.

[תרגום: "תהליך הייצור מופיע כאילו סתם חוליית ביניים בלתי נמנעת, כרע הכרחי למען עשיית כסף. כל האומות בעלות אופן ייצור קפיטליסטי נתפסות אפוא מעת לעת בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור."] מרקס הוכיח במחקר של 'הקפיטל' כי רק כוח עבודת הייצור מוליד ערך חדש וגם רווחים על חשבונה. ביחד עם הוכחות הללו, הוא גם המחיש בהתרחבות והסתעפויות (כמו חלוקת הרווחים של הייצור בין כל בעלי ההון הקשורים וגם המנותקים של ריביות כמו ההון הרנטאלי – השכיר – ועוד) של אותו המחקר בכלל – ובפרט על ערך שמתווסף לזה שלא נצרך מהערך שנוצר לפני כן. בקיצור, מרקס הוכיח שפועל הייצור מפרנס את כל העולם (ומונע את הכחדת האנושות). כלומר שאין אפשרות לממש ערך חדש או נוסף על הערכים שנוצרו ממשית בעבר, אלא באמצעות כוח עבודה שמייצר הערכים חדשים. בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור, מרקס מצביע על דוגמאות מן הסוג של הסכמות פוליטיות סביב המסחר של ערכים משתנים ברישום שלהם תחת הכינויים (כמו זה של "ניירות ערך", אשר, במציאות, יכולות לא להיות ניירות, אבל הן בעלות ערכים על פי הסכמות כלכליות של מדינות שותפות לאותן ההסכמות או לביטולן – מדובר על מדינות שצמחו בארצות תחת ניהול של השיטה הקפיטליסטית בעלייתה לדרגה המפותחת ביותר כך שכל ניסיון להחזיר אותה לדרגה קודמת רק מחדשת תהליך ישן בכדי להגיע לאותו שלב של "הדרגה המפותחת ביותר" – הדרגת הבוס הגדול). ההשקעות על הערכים הנרשמים של "ניירות ערך", הן השקעות באמצעות הימורים כספיים, למען תפיסת כמות כספים על חשבון הפסדים (+תוצאות על ייעוץ פיננסי ועוד) של כמות מקבילה מופסדת על-ידי מהמרים אחרים פלוס רווחים במשחקים דומים לסחר של אינפלציה, שנגנבים בעזרת חוקים שנקנים באילוצים מגוונים אצל המחוקקים גם בהצבעות מתוגמלות. אני מסיים ברמז שחוסך עמודים נוספים: בשנת 1985, שר העוצר שמעון פרס עצר לאפסית אינפלציה מתקרבת במהירות לחצי אלף אחוז שנתי באמצעות איום פשוט של "עשרת אלפים שקל כנס …" , הוא אמר, על כל גרוש בעליית מחיר של סחורה נמכרת.

אנג'לו איידן –ישראל הגדולה (כוללת כל מובלעות האפרטהייד על מגוון השינויים הציוניים שעבר עליהן מאז כינונה), 18\03\2023www.financend.wordpress.com