כללי

על הבוס המרכזי להתעמת בקרוב אולי מול רוב עולמי מוחץ ועולה

אולי כי ההתקוממות הנוכחית מתחוללת ברמה עולמית הולכת ומקיפה שכבות אוכלוסייה מגוונות (לא רק בישראל ולו רק בקרב מעמדות ביניים). מה שמתחולל היא התקוממות מהפכנית בהובלת מעמדות הביניים. מעמדות אלה הבינו כי לאוליגרכיה הפיננסית חמדנות ללא שובע. ויתורים לא מספיקים לה. המדינה העמוקה (Deep State – מדינה רב-לאומית שמפקחת מטעמה של אוליגרכיה על המדינה הלאומית הרגילה) של ההון הרב-לאומי דורשת הכול מהכול. לא הספיק לה שמעמדות הביניים שיתפו פעולה בכדי להרוס את ברה"מ, ולהחזיר אותה לשליטה קפיטליסטית. היא (המדינה העמוקה של ההון הפיננסי, שמזמן הפסיק להיות "מיזוג של ההון היצרני עם ההון הבנקאי" – לנין -, והתחיל לבנות את שליטתו הבלעדית עם ואחרי מלחמת העולם הראשונה), אחרי שזכתה לתוצאות מלחמת העולם השנייה (ברה"מ קפיטליסטית, פירוט בהמשך), המשיכה לבנות את בלעדיות הפיננסית בשליטתה העולמית.

אפילו מעמדות הביניים של ארצות הברית (מדינות הברית – United States), שהפסיקו להודות לאוליגרכיה הפיננסית על הריסת ברה"מ ומתקוממים נגדה: לאחרונה (היום, 14 ביולי) התפרסם ציטוט של 'וול סטריט ג'ורנל' במדור 'מדיני ביטחוני' ביתון 'הארץ', כי 'הטון של ממשל ביידן [וושינגטון – אנג'לו] כלפי ישראל קשה יותר מזה נגד איראן'. יחד עם זאת, צריכים לדעת שאיראן נמצאת מרוחקת מישראל באהדת ממשלתה בנוגע לביטחונות המדינה העמוקה לטובת ביבי עצמו.

בנימין נתניהו ודונלד טרמפ ציפו לתמיכת המעמד העליון של האוליגרכיה נגד מעמדות הביניים שהשתחוו לה אחרי שהפעילה את הפשיזם של הרייך השלישי (אחרי שהפעילה אותו בספרד ובאיטליה). הפשיזם הגרמני גייס מיליונים של מעמדות העובדים ומעמדות הביניים במלחמת העולם השנייה בכדי לחסל ככל שניתן חברי המפלגה הקומוניסטית של האיחוד הסובייטי. וזה כי הטובים ביניהם התגייסו לשורות הראשונות להגנת המולדת הסובייטית. בסוף המלחמה, אומנם חוסל הרייך השלישי, אבל חוסלו ביחד איתו הרוב של הקומוניסטים הטובים של ברה"מ. למעשה, הדיקטטורה הפרולטרית של האיחוד הסובייטי נעלם. וזה תודות לטקטיקה של האוליגרכיה הפיננסית שהכתיבה את התוצאות של הסכם מינכן בין מדינת בריטניה הגדולה לבין המדינה הגרמנית של הרייך השלישי.

בחיסולה של הדיקטטורה של מעמד פועלי היצור התעשייתי השלטון הקומוניסטי עבר לידי ההשתלטות של החזקים מבין מעמדות הביניים של ברה"מ. למרות זאת, לקח יותר משלושה עשורים בכדי להתגבר על העומקם של שורשי הבולשביזם. בסופו של דבר, באמצעות הצגת חטיפתו של מיכאיל גורבצ'וב הוכרע הקומוניזם לטובת שיקומו של הקפיטליזם במדינות סובייטיות.

גם כאן, בהצגת אותה החטיפה, אין ספק שהאחרונה הייתה יוזמתו של "צוות המומחים" (Think Tank) שפעל תחת הוראותיה של האוליגרכיה הפיננסית.

בתאריך 16 בספטמבר 1952, סטלין נאם בפעם האחרונה במסגרת של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. על-ידי הנאום, סטלין ניסה שוב, אחרי אין ספור פעמים, לשכנע את החברי הוועד לאמץ את הצעתו להחליף את הזקנים, עקב הישחקותם, עם מדינאים צעירים במקומם. לקראת סוף המלאה, גנרל סובייטי נתן סימן להתחלת צרחות: "סטלין, סטלין, סטלין …" זה נימשך עד שסטלין התיישב [כי הבין שהכול אבד – אנג'לו איידן – אפרסם תרגום!]. 14\07\23 – אנג'לו איידן –

כללי

לאן הגענו במחאה

יש לנו מחאה הולכת אפילו אם ראשיה יפסיקו להחליש אותה לטובת מדיניותם. למרות שהמחאה נחלשת והולכת, כוחות הסדר של שלטון הציונות הקיצונית לא מפסיקים להמציא שיטות בכדי להצליח בהסתת המפגינים נגד אותן כוחות סדר עצמם. זה בכדי להחריף עוד יותר את התנכלויותיהם של האחרונים להתשתה של המפגינים על-ידי תירוץ מתקפות אכזריות יותר לטובת עימותים אלימים ככל האפשר. השיטה הזאת ממומשת כבר עשרות שנים נגד הפלסטינים – דבר המבשר כוונות דומות גם נגד יהודים שלא מסרבים לשרת את אותה האכזריות עצמה: אכזריות שהומחשה במימדים מתאימים משך לא חודש או חודשיים ולא שנה ושנתיים בלבנון, אלא משך 18 שנים שלמות של עינויים מחריפים וברי סיפוק שהו. בסוף מלחמת לבנון, החוצפה הציונית אפשרה את הפסקתה הנמהרת בריחה ללא נימוק הקטן ביותר על מה בכלל הייתה אותה המלחמה עצמה, אם לא בעד ניסיונות חוזרים ונשנים לפנות מקום בטוח לצבאות המערב.

הגענו לאותו השלב

זהו השלב בו הציונים הקיצוניים מחריפים באופן פשיסטי את ניסיונותיהם בכדי למתוח ביכולותיהם האפשריים את הקצנת דרישותיהם עד הבריחה נטולת נימוקים הבאה. עד אשר ההמונים, שמוחים היום, ינטשו את "מנהיגי" היום ויבחרו לעצמם במנהיגים מהפכניים, הקיצוניים לא יהרגו אותנו. כפי שהם עושים נגד הפלסטינים, הם יתחילו להרוג אותנו כאשר נבשיל למהפכניים. לכן, עלינו להפוך מהר למהפכניים בריצה לשלב הכי מתקדם בכדי להיות מסוגלים למבצעים הכי קטלניים נגד אותם השולטים עצמם במשטר הפשיסטי הנוכחי.

05/07/23 aidanangelo – אנג'לו איידן

כללי

כתבנו מספיק – עכשיו לעבודה

החלטות נכונות ומימושן הנכון משתנים (לא קופאים) בחלוף הזמן ו\או התנאים

תעמולה, 20\05\23     אנג'לו איידן     https://financend.wordpress.com

בתעמולה של 20 בפברואר כתבתי את ההגדרה הזאת: "תחת שלטון פשיסטי יש רק כְנִיעָה, או של שולט או של נישלט, עכשיו או אחרי פשרות". אז היה נכון להפסיק את הניסיון להסכמות עם הפשיסטים. עכשיו לא. עכשיו, ב-20 במאי, הדרישה האנטי-פשיסטית המובילה "להפסיק את ההדברות" היא לא נכונה!

ברור שהובלת הדרישה הזאת הבחינה באיחור כי לא מתמודדת עם דיקטטורה מעמדית רגילה, אלא שעלינו להתמודד עם דיקטטורה פשיסטית. בתעמולה שלי הבהרתי כי האוליגרכיה הפיננסית היא הבוס הגדול של אותה הדיקטטורה.

האוליגרכיה הפיננסית היא זו שהחליטה על שתי מלחמות העולם. המלחמה הראשונה בוצעה בכדי להעביר עולמית את השליטה הקפיטליסטית מן הידיים של בעלי ההון הלאומי לידיים של האוליגרכיה הפיננסית האימפריאליסטית.

לקראת מלחמת העולם השנייה, האימפריאליזם של האוליגרכיה ביסס את הפשיזם באירופה בכדי לחסל באמצעותו וחייליו את הקומוניסטים של ברה"מ.

הפשיזם בספרד הייתה המעבדה הראשונה. השנייה נערכה באיטליה. בגרמניה – המעבדה השלישית והסופית: מבצע ברברוסה גייסה את הקומוניסטים הפטריוטים לשורות ראשונות של ההגנה הסובייטית. חיסולן של השורות האלה הפחיתה לכמעט אפסית את כמות המהפכניים שם. את השאר זה היסטוריה. מאז עד היום, האוליגרכיה פועלת לשכלל את הפשיזם הדמוקרטי שלה בעולם. וזה באותה הדרך בה השתכלל הקפיטליזם הדמוקראטי – דרך ההסוואה.

לאוליגרכיה התברר שכל זה לא מספיק עדיין – המערכת המשפטית מהווה מכשול חמור עבורה. לכן היא החליטה לחזור זמנית (ואולי גם חלקית) לפשיזם הישן. להחלטה האחרונה הזאת המזימה להחליש את "המכשול" המשפטי. ליד המדינה העמוקה, שהוצמד כמנגנון מפקח על המדינה הרגילה, גילתה כי:

  1. נכונה היא טענת המדינה הרגילה ש-"המכשול" המשפטי מונע ממנה לבצע משימות מסוימות המוטלות עליה על-ידי האוליגרכיה.
  2. הוחלט שפשיזם או ישן או חדש מסוגל להסיר מכשולים משפטנים.

לכן הגענו למצב בו הפשיזם הישראלי מתכונן למלחמת אזרחים, אבל, בינתיים, מרוויח זמן באמצעות שתיים: 1) חקיקה זוחלת להחלשת המערכת המשפטית הישראלית 2) החדרת גורמים מפלגים בין השורות המתנגדות ל-'1':

  • יש להתחיל הכנות שלנו לקראת מלחמת אזרחים של הפשיזם הישן.
  • יש להמשיך את "ההדברות" עד שנהיה מוכנים.
  • יש להיאבק נגד "החקיקה הזוחלת" שלמעלה.
  • ד)    'ג' נועדת גם להרחבת הבריתות שלנו וגם לעיגונן.
  • יש לשקול התארגנות בלתי לגלית מקבילה להתארגנות הלגאלית שלנו.
  • ל-'ה' עצמאות רשמית בלתי תלויה אחת בשנייה של שתי התארגנויות
כללי

מסקנת הסיכומים: פילוג מעמדי בורגני או פילוג יהודי ציוני

מסקנת הסיכומים: פילוג מעמדי בורגני או פילוג יהודי ציוני

לא יכול להיות לא זה ולא זה. לא יכול להיות פילוג מעמדי ולא בורגני כי התופעה מתרחשת בין מעמדות מפולגים מלכתחילה ועוצמתה של הבורגנות כבר חוסלה בשתי מלחמות העולם. מלחמת העולם השנייה נועדה גם ובעיקר לחיסול עוצמתו של המעמד הפרולטארי על-ידי שאיריות שהמעמד הבורגני. האחרון פעל כבר אז לשירותו של המעמד העולה, המעמד הפיננסי העולמי. לידתו של האחרון נותחה לראשונה על-ידי הובסון ולנין בהתחלת המאה ה-20.

ההון הפיננסי מצא את דרכו לעשיית כסף, כפי שאמרנו בתיאור אחד ברשימות של נתונים, ללא תלות בייצור. עד אז, כפי שקרל מרקס הוכיח ללא עוררין, פועל הייצור התעשייתי פרנס את כל האנושות. וזה בשונה מן הפרולטר של רומה העתיקה, אשר חי טפיל על חשבון החברה הרומאית.

אמרנו את זאת? הבה נמהר לנמק מדוע אין פילוג יהודי, ואחר כך למה אין פילוג ציוני. היהודים היו תמיד מפולגים, הן במוצא אתני והן בחלוקה לכתות. האחדות של היהודים היא תוצאה מלאכותית של חתירות ציוניות למימוש המצאת לאום יהודי ישראלי על חשבון העם הפלסטיני תוך ניצול של תירוצים נאציים למען התנערות מאחראיות מעמדית על אינפלציה של אלפי אחוזים. מכך יוצא שכאן לא נשללת ולא מאושרת אפשרות של התנערות ציונית מאחריות. כאן גם הוחלט לא לברר אם יש פילוג ציוני או להיפך, לברר אם אין פילוג כזה.

 אחרי שהחלטנו להפסיק כאן את הברורים על הפילוגים, מולם נחליט להתחיל בירורים על ניגודים מעמדיים. לכן עלינו לבחור את המעמדות הפעילים אחרי שקבענו בהתחלה כי שאיריות המעמד הבורגני התחיל מזמן לפעול "לשירותו של המעמד העולה, המעמד הפיננסי העולמי", הרב-לאומי, תחת הנהגת אוליגרכיה פיננסית – לאחרונה וגם להלן, הבוס הגדול. הבוס הזה לא הצליח להסתדר עם הירושה הבורגנית כי האינטרס הבורגני היה לאומי לעומת האינטרס הרב-לאומי שהוא הרבה יותר מורכב. מורכבות האינטרס המעמדי של הבוס הגדול חייב אותו לכונן ממלא מקום למנגנון שליטה, מקופח ושלול ממנו – המדינה הלאומית, המנגנון הקונקרטי, ולא מופשט של ערבוב מולדת-ארץ-ועוד. בגלל ה-"קיפוח" העצמי, הבוס הגדול נאלץ להצמיד, לפי הדחיפות, מדינה עמוקה (Deep State) לפקח על חשיבות דחופה של מדינה רגילה. וההכפלה הזאת אחרי ההכפלה שסיפקה את הצורך לצוותי חשיבה, המקבילים לאלה של המדינות הרגילות, מתאימות לסימוכין הבוס עצמו. עוד לא התחלנו וכבר נולד הצבר של אישורי תקציבים יקרים המחייבים הכפלת שוד ל-"הוצאות ציבוריות".

כל זה בכדי לעקוף את הצורך בייצור (זוכרים?), ולעשות כסף באמצעות מניות ושאר ניירות ערך. והסיבה של כל זה מתמצא בהכפלה ענקית של רווחים בלי הכפלה של הוצאות לאורך זמן בעל המשכיות מסוכנת מבחינה אינפלציונית עד כדי דחיפות מיידית בהשקעות חוזרות לשמירת הערכים של הרווחים מול ונגד כל אתנחתא הכי קטנה בריצת התחרות מול ונגד טרור עליית המחירים והטרור של שינויים בביקוש, בהיצע ובמימוש כספי זריז – אבל לא ממשי כמו מוצרים בעלי ערך חדש תודות לכוח עבודה מתחדש – להשקעת מזל משתלם.

בכך, רצוני להיפרד זמנית מהפעילים הבאר-שבעים למען התחברות עם שאר הלוחמים בהרבה שדות המאבק נגד הקצנת הדרישות הפשיסטיות של הבוס הגדול והמעמדות המשקיעים (financiers) שעלו לשלטון ביחד איתו כבר יותר ממאה שנים. אין לנו ברירה אחרת אלא להמשיך את המאבק שלנו ולהצמיד למאבק הזה את המעקב שלנו על ההתפתחויות הרבות בעתיד.

ישראל הגדולה והגטאותיסתית (אפרטהייד), 22/04/23 ואנטי-אסאנג'+ויקיליקס

אנג'לו איידן                                         https://financend.wordpress.com

כללי

סיכום לפני האחרון – לאן זזים

נקדים מאורעות אחרי גיבש של רוב מודע למתקפה מכרעת

מפולגים, לא נוכל להביס פשיסטים ישראליים מאוחדים.

אם אין לנו רוב מוכן של מודעים פוליטית, לא נצליח להשלים מתקפה מכרעת, לכן עלינו לסבול מתקפות הימין עד שיהיה לנו רוב מתחמש כזה: אז, הסרבנים לא יתחרטו על סירוביהם. להיפך – אחרי תבוסות כואבות, כולנו נבחין באפס חלופות להדיפת גוב האריות הפשיסטי מצידנו, ההתגברות הדמוקרטית!

אנחנו, הדמוקרטיסטיים, התחלנו מזמן את המתקפה הזאת. אז מה קרה?

לא כמו הנאצים של הרייך השלישי, מרוב טיפשותם, הפשיסטים שלנו משוכנעים ביכולתם לקרב אותנו אליהם. הנאצים עברו את הגבולות הקׅרבה, ולא מסוגלים היו להוסיף לא ניצחונות ולא הקרבת קומוניסטים או סובייטים.

הפשיסטים הישראלים שלנו סבורים בהיותם החכמים שבעולם, ואת זה, על הטקטיקות הדמוקרטיות שלנו לנצל עד סופם המר – לא בכדי לחסוך בקורבנות. נגד הפשיסטים, הקורבנות מגיעות למקסימום, עד חיסולם הפיזי המוחלט.

בכדי לחסוך בקורבנות, עלינו להפוך את נדנודי המשאנים ומתנים הדמוקרטיים לכאלה שמתחזקים עד נחושים להשגת חתימת כניעה הפשיסטית תועמלנית של הרייך השביעי (כאילו חדשות 7). כל זה בסיוע הבלתי-לגאלי של פלסטינים. וזה עקב כך, שבשונה מרציחות הנאצים הגרמניים, הישראליים התחילו לרצוח את הפלסטיניים במקום להתחיל ברציחתם של הדמוקרטיסטיים.

ואנחנו מאוד מפגרים לפני הדמוקרטיה שמתכוונים אליה ב-"שמאל" שלנו. יהיה לנו את הדמוקרטיה הזאת, רק כאשר החברה האנושית תשתחרר מנחיצותה של המדינה כמנגנון דיקטטורי מארגן: בתזמון כזה, מי עדיין זקוק לדמוקרטיה המתיימרת להתקיים לפי שאיפות העכשוויות אצל אותו השמאל המפגר?! בתקופה כל כך מתקדמת ועתידית, לאף אחד צורך בלימודים על איך להתחלף בתורנויות, למשל, כהתרה של בעיה "פרימיטיבית". מה עוד, שעצם מיותרות המדינה, כבר השתמע נכונה לפני כן, כאשר תם ונישלם הצורך במנגנון מכתיב.

במילים אחרות, התפתחויות נוספות של הקדמה הטכנולוגית יסייעו להתקדמות החברה מן התקופה הפרימיטיבית, בה הדיקטטורה הייתה הכרחית מרוב פיגור חברתי. הכרחיות זו תהפוך גם היא למיותרת מעצם השתחררות מאולצת על-ידי קדמת אמצעי הייצור מהמיותרות של שיטות חברתיות-כלכליות מפגרות. מיותרות זו מתגלה ערומה את ההשתלטות העולמית מצידה של האוליגרכיה הפיננסית עד כדי התנערות אלימה מצידם של ההמונים דרך מהפכות שהפכו אף הן למיותרות עקב שלשלילת אותן המהפכות בשלילת אותה האוליגרכיה.

מכך יוצא, שתקופות של הספקת צרכים הולכת וגודלת תודות לאמצעי ייצור משתכללים מפרידות אותנו מן ה-"דמוקרטיה" הרצויה על-ידי שאיפות נבערות בימינו מזו "הממתינה, המצויה והנ—אלמת" בעתיד אחרי עמל רב. ולסיום, במוצ"ש 08/04/2023 הסתובבתי לבדי מול משכן לאומנויות הבמה, ונבוכותי כי חשבתי, שאם אמות מטיל, לא אוכל להעביר מסר של הזדהות עם החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה – אם כל כך מפחדים, אז הם עושים עבודה קודשה!

באר שבע, 15/04/2023 סיכום לפני האחרון – אנג'לו איידן          https://financend.wordpress.com

כללי

צמיחת הבוס הגדול ועוינות דחיפותו לשליטה המלאה על כדור הארץ

סיכום שני: הדחיפות והשליטה המלאה אמורות להבטיח מהירות בהשקעות החוזרות של רווחים הולכים וגדלים לממדים מפלצתיים למען הגנה דחופה על ערכם מפני אינפלציה ועוד עיוותים.

אתחיל מסיפור בדיוני שעוזר לקצר, אבל שלא תגידו, בטעות, שאני שולל את אפשרות מציאותו. יש אומרים כי חוצנים חיים בינינו. אנחנו זקוקים ל-"המצאה" הזאת בכדי לקצר את התיאורים שלנו בהבחנותינו כאן: מטרת החוצנים מתמצה בכך שאצלם לא נשמרו מספיק הוכחות על איך הגיעו למלחמת עולם שלישית. לכן באו למקומות המפגרים בכדי להתבונן מדעית על השתלשלויות שמקדמות מלחמה כזאת. יחד עם זאת, בכדי לכסות מרחקים של "שנות אור", היה על החוצנים לעקוף את מוגבלויות של מימד הזמן, ולפתח טכנולוגיה  מרחיקת לכת בשאר המימדים תודות להתקדמות חברתית כלכלית מתאימה – התקדמות שהשתחררה מצורכי שמירה אלימה על בעלות של אוצרות.

שלב טכנולוגיה מודרנית בסוף תקופת החברה הפרימיטיבית

מצב זה יכול לגרום לקטקליזם (cataclysm). לא אמרתי מבול גרעיני בכדי להימנע מרמזים מבלבלים כי התחלנו להיות זקוקים למקסימום של בהירות. מה שקורה בישראל היום, לא נגמר ביהודים נגד יהודים. יש עוד, והרבה. וחוץ מישראל יש גם את הבוס הגדול ואת יתר המעצמות.

בסיכום הראשון חשפנו טפח של המעמד השולט, המעמד הבורגני המונהג על-ידי האוליגרכיה הפיננסית. זהו המעמד השני בשושלת הבורגנית אשר, אחרי התבוסה בסוף המאה ה-18 מול התנגשות מעמדית בינו לבין זו אשר בין הבנקאים לבין בעלי הון יצרני על הדיקטטורה הבורגנית, הצליח באמצעות מלחמת העולם הראשונה להשתלט על ממלכות, מופרדות אומות, של הקפיטליזם העולמי. המלחמה זירזה את ביסוסה של הדיקטטורה הנגדית. עם מלחמת העולם השנייה, האוליגרכיה הצליחה לחסל מספר אדיר של קומוניסטים בברה"מ ולאחד תחת שליטתה המודרנית (יחסית לקדמוניות חברות קפיטליסטיות הצייתניות לסדר העולמי משתנה) בכדי לאפשר השתתפות גמישה ומתרחבת במסגרת מדינות נאט"ו (ברית צפון אטלנטית) תחת מרותה. מול הובלת USA, אוליגרכיה מתחרה בהובלת האיחוד האירופי, עדיין היום, לא נפרדה מהברית הזאת (לא של וושינגטון, אלא של האוליגרכיה הפיננסית השולטת על מדיניות וושינגטון).

פשרנות בין ניגודים אצל מובילי משת"פיות בחברות קפיטליסטיות של המעמד הבורגני החדש

לא רק בישראל, אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון כלפי הנבחרים לפרלמנט בזמן של התחזקות הברירה של מלחמת אזרחים – ברירה של קץ הדילוג על תפנית מהפכת הרוב. במצב כזה, בהקצנת התנוונות ודלות חלופות, מעמדות מובילי שיתוף פעולה מיומן נדחפים להשתפן ולעדיף על ההובלה את השמירה על זכויות היתר של עצמם. אין טוב עבור ההתנגדות עצמה, במקרה זה, מאשר החלפת המובילים על-ידי מנהיגים חדשים, אפילו ירוקים. זה מצריך הדרכה מתלמדת, אבל צמודה ומתייעצת בקצב מפרך, עונש בלתי נמנע וראוי לאחראים על "ספסל ריק" במחליפים.

הובסון ולנין אמרו איך היגענו לחברה של הבוס הגדול. נוסיף כאן עם מרקס בכדי שנתמצא יותר

מרקס חשף אין ספור אמיתות. חשיפתן חילצה אותנו מגישושים באפלה. כבר עם הכרך הראשון, הדיקטטורה הבורגנית נאלצה לחזק את הסתרת החשיפות האלה. בהתחלת הכרך השני של 'הקפיטל', קרל מרקס הבחין בעלייתה של החברה הנדונה. בעמוד 58 (בפרק הראשון של הכרך השני של 'הקפיטל') גם במקור הגרמני. באותו עמוד של הנוסח האנגלי של אותו הכרך אפשר לקרוא כי:

The process of production appears merely as an unavoidable intermediate link, as a necessary evil for the sake of money-making. All nations with a capitalist mode of production are therefore seized periodically by a feverish attempt to make money without the intervention of the process of production.

[תרגום: "תהליך הייצור מופיע כאילו סתם חוליית ביניים בלתי נמנעת, כרע הכרחי למען עשיית כסף. כל האומות בעלות אופן ייצור קפיטליסטי נתפסות אפוא מעת לעת בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור."] מרקס הוכיח במחקר של 'הקפיטל' כי רק כוח עבודת הייצור מוליד ערך חדש וגם רווחים על חשבונה. ביחד עם הוכחות הללו, הוא גם המחיש בהתרחבות והסתעפויות (כמו חלוקת הרווחים של הייצור בין כל בעלי ההון הקשורים וגם המנותקים של ריביות כמו ההון הרנטאלי – השכיר – ועוד) של אותו המחקר בכלל – ובפרט על ערך שמתווסף לזה שלא נצרך מהערך שנוצר לפני כן. בקיצור, מרקס הוכיח שפועל הייצור מפרנס את כל העולם (ומונע את הכחדת האנושות). כלומר שאין אפשרות לממש ערך חדש או נוסף על הערכים שנוצרו ממשית בעבר, אלא באמצעות כוח עבודה שמייצר הערכים חדשים. בניסיון קדחתני להרוויח כסף ללא התערבות של תהליך הייצור, מרקס מצביע על דוגמאות מן הסוג של הסכמות פוליטיות סביב המסחר של ערכים משתנים ברישום שלהם תחת הכינויים (כמו זה של "ניירות ערך", אשר, במציאות, יכולות לא להיות ניירות, אבל הן בעלות ערכים על פי הסכמות כלכליות של מדינות שותפות לאותן ההסכמות או לביטולן – מדובר על מדינות שצמחו בארצות תחת ניהול של השיטה הקפיטליסטית בעלייתה לדרגה המפותחת ביותר כך שכל ניסיון להחזיר אותה לדרגה קודמת רק מחדשת תהליך ישן בכדי להגיע לאותו שלב של "הדרגה המפותחת ביותר" – הדרגת הבוס הגדול). ההשקעות על הערכים הנרשמים של "ניירות ערך", הן השקעות באמצעות הימורים כספיים, למען תפיסת כמות כספים על חשבון הפסדים (+תוצאות על ייעוץ פיננסי ועוד) של כמות מקבילה מופסדת על-ידי מהמרים אחרים פלוס רווחים במשחקים דומים לסחר של אינפלציה, שנגנבים בעזרת חוקים שנקנים באילוצים מגוונים אצל המחוקקים גם בהצבעות מתוגמלות. אני מסיים ברמז שחוסך עמודים נוספים: בשנת 1985, שר העוצר שמעון פרס עצר לאפסית אינפלציה מתקרבת במהירות לחצי אלף אחוז שנתי באמצעות איום פשוט של "עשרת אלפים שקל כנס …" , הוא אמר, על כל גרוש בעליית מחיר של סחורה נמכרת.

אנג'לו איידן –ישראל הגדולה (כוללת כל מובלעות האפרטהייד על מגוון השינויים הציוניים שעבר עליהן מאז כינונה), 18\03\2023www.financend.wordpress.com    

כללי

הערת ביניים (בין הסיכום הראשון לסיכום השני)

אם היה ספק על הסיכום הראשון, באה חשיפת העיתון 'בחדרי חדרים' על העיתון המרכזי של הון פיננסי, הז'ורנאל של וול סטרית (Wall Street Journal) להרגיע (תרתי משמע).

https://www.bhol.co.il/news/1516050

בעיתון 'חדרי חדרים' כתוב: עיתון החשוב בארה"ב: "השמאל יצטרך להירגע"

וגם הובהר כי מדובר "בעיתון ה'וול סטריט ג'ורנל'," שכתב כי על השמאל הישראלי להירגע.

בפרסום זה, לפחות מצידי, אני רגוע כי לא טעיתי באשמות שלי הבוס הגדול חורץ החלטית את מדיניות הימין הישראלי. לפנינו הקישור לעיתון האמריקאי של עוצמה פיננסית עולמית:

שם, בין השאר, כתוב: WSJ Editorial Board  Opinion – תרגום לעברית: דעת מַאֲמַר מַעֲרֶכֶת של וַעַד מְנַהֵל של העיתון של הוול סטרית –חופש מחשבה כאילו בלי התערבות שהי.

13\03\2023 אנג'לו איידן                                        www.financend.wordpress.com

כללי

הסיכום הראשון: הבוס הגדול, מלחמותיו והישגי הפשרות שלו

לא לשכוח את "מלחמות לבנון" שהתחוללו אחרי "מבצע ליטני". וושינגטון עם כל הפנטגון והבית הלבן שלה, צוות חשיבה, Think Tank, CIA ועוד הרבה ארגונים לאומיים למען הידוק השליטה בבית ובחוץ, עם כל זה ועוד, אותה וושינגטון הורתה לישראל לנצל תוקפנות מתוך לבנון בכדי לפתוח במלחמת 18 השנים למען פילוס דרך לכניסת צבאות מערביות בתוך לבנון. תוך חודש, בבסיסים צבאיים, התמקמו שם צבאות איטליה, צרפת, בריטניה ו-USA, מוגנים סמכויות עולמיות של "האוליגרכיה הפיננסית" (Financial Oligarchy), הבוס הגדול. מי יכול להתנגד לכפייה הזאת? רק לאחרונה, בורגנים ישראליים עזרו אומץ וירדו לרחובות. אומנם עשו את זאת בטקטיקה בורגנית של התנגדות לאויבים אחרים כמו הדיקטטורה, הפשיזם ועוד אשמות ערטילאיות , כמו בעד "דמוקרטיה" כאילו יש דמוקרטיה ללא עריצות. אנחנו לא מתווכחים על טקטיקות. העיקר הוא לחסום את הבוס הגדול, אפילו תוך התעלמות ממנו. העיקר הוא להחשיד אותו בדיקטטורה ופשיזם – ניראה אם זה אמיץ כמו להאשים מת.

ובחזרה למלחמת לבנון, שהמשיכה במלחמת לבנון "השנייה" (שלישית אחרי "מבצע ליטני", שאולי הייתה יוזמה ישראלית, אבל ללא ספק, הייתה תוך אישור הבוסים: התייעצות, שלאחרונים, נתנה חומר למחשבה להזדמנות עתידית. אומנם אף אחד חשב שעמל השיעי, ואחר כך החיזבאללה ינהיגו את ההתנגדות הלבנונית עד מנוסת צה"ל, המשת"פים שלו ושל הבוס הגדול בבריחת התחלת האלף הנוכחי (הרבה לפני אפגניסטן). "מלחמת לבנון השנייה" בוצעה בהוראה נמהרת של וושינגטון תחת צייתנות לבוס הגדול. הייתה נמהרת כי שללה בהתחלתה את הכנות המלחמה עד למחסור של מזון וכדורים לחיילים התקועים בשדות הקרב. כל זה אחרי שאותו הבוס הגדול נתן אישור לנסיגה ממלחמת שלום הגליל או לבנון הראשונה – שאחרי מבצע ליטני – כולן מלחמות וושינגטון של הבוס נגד סוריה ואיראן. לא לשכוח גיהינום 18 השנה למען חזרה לבנונית של צבאות מערביות בורחות מאותו הגיהינום בכדי להכניס את הישראליים לגיהינום זה והשני. הגיהינום השני נועד רק למטרה טיפשית אחת: צוות חשיבה אמריקאי "חשב" שהתקיימה הזדמנות ליצור בלגן נוסף בכדי לאפשר לוושינגטון להתערב במטרה להתיר את התסבוכת. איזה טיפשות?! החיזבאללה איים שדמו בראשו של כל אמריקאי שיכנס ללבנון. ובכך הסתיימה "מלחמת לבנון השנייה".

לשכוח את כל זה? זה בדיוק מה שרוצים כל אלה שמתנגדים לסרבנות המילואימניקים וגם החיילים הסדירים. זה מה שרוצים גם הדוחפים לעידוד הפשיסטים, לדיכוי המחאות, להגבלת המוחים עצמם וזכויותיהם הדמוקרטיות. הם מאוד מעוניינים שנישכח את העובדה שנכנסנו לפילוס דרכים עבור צבאות מערביים שסולקו מארצות בהן נמאסה הקולוניזציה (ההתנחלות) המערבית – שכיחה שמתאימה לנוחיות הקולוניזציה הישראלית על חשבונם של הפלסטינים. לבסוף, נידמה שכולם שוכחים כי שגם נשיאות טרמפ התנגדה לבוס הגדול, ושה- Bidens (הביידנים) צעקו, כ-"מייצגים" מצידם של "דמוקרטיים" מזייפי בחירות, נגד הדיקטטורה של הקאובוי. לא שטרמפ היה יותר טוב מהביידנים, אלא שהאחרונים הם הרבה יותר גרועים מטרמפ. וזה אפילו כאשר מבצעים את הדיקטטורה יותר מעוטרת ומקושטת של עצמם מאשר הדרומיים. אבל, חייבים להודות, שיותר הם רמאים, יותר הם בעד "רגיע אחרי הסערה", שהם מוציאים אל הפועל – בעד רגיעה בכדי להשכיח, כמעט תמיד, מי הקים את סערות – סערות בניגוד לפשרות המתוכננות למען "פוליטיקה של כרסום" או "פוליטיקה של הישגים בשלבים": דרישות התחלתיות מוגזמות למען דיונים ופשרות – גם זאת היא מלחמה.

יותר הם בעד הסכמות, אפילו אם מתחילים מחדש בהקצנה, בכדי לגדיל בנדיבות לשני הכיוונים, חותרים הם להשיג מזונם בשלבים מאוחרים יותר, במיוחד כאשר לא הולך להם לבלוע בבת אחת לפני כן. צריכים לתת להם לבלוע את המילים של עצמם במיוחד כאשר הם אומרים כי צה"ל הוא מעל הכול: שם זה ממש ברור כי צריכים פוליטיזציה בכדי לשמור על בצבא של העם הבורגני, ולא של הבוס הגדול האנטישמי והזר נגד הגנת העם משך 18 שנה.

הפוליטיקה לא רק ביחידות צבאיות. הפוליטיקה נכנסה לצבא לטובת הדרישה למנוע את יישום ההפיכה הפשיסטית. בטח יהיו ניסיונות להחזיר את הצבא לשירות הבוס הגדול. יש להחזיק מעמד בכדי להשאיר את הפוליטיקה בצבא העם כי, אם לא, בפילוג פוליטי הבא, הנשק יכול הישאר בידיים פשיסטיות, וכוחותינו שיצטרכו להשיג נשק לצבא עממי סדיר ולא.

אנג'לו איידן – באר שבע, 10\03\2023,      ולמעקב: www.financend.wordpress.com

כללי

פרסום נתונים רביעי – הקדמה לסיכום ראשון עד הרביעי

ראשי התנועות הימניות יבעירו את הארץ כדי להשתיק את המחאה , למען הכפלת ההחלשה והפסיביות שבה, במטרה להבריח את הלוחמים ממנה לפני מלחמת אזרחים

עד עכשיו, המלחמות, הן של אזרחים והן נגד לבנון מאז "מבצע ליטני", הישראליות הצליחו (המלחמות על עזה היו אזרחיות באופן ברור, ולאומיות באופן מחופש) להסתיר את האינטרס המעמדי שהניע את מימושן. למרות שמלחמות לבנון היו גלויות למען פילוס שטחים לשימוש אמריקאי נגד סוריה ואיראן, גם מלחמות לבנון הצליחו להסתיר באמצעות שקט מרעיש את שהאיפות הישראליות והאמריקאיות להתלבש באף תירוץ אחר חוץ תופת עם הפלסטינים משך 18 שנים של ניסיונות סיפוח ועוד גיווני גרילה "מודרנית", כושלים כולם אפילו עבור מעצמת ארה"ב. כל זה בלי הסבר נוסף לקונצנזוס פשיסטי – הסכמה פשיסטית, כלומר מפרה חוקים ללא דיונים והחלטות למפרע מצד תיקוני המחוקק, הפעם (אבל, לא רק הפעם) אפילו לא בדיעבד – של "אין ברירה". עד כאן, בפרסום הרביעי, לגיבוש כל הנתונים אשר בידיים שלי ודלים בידיים ישראליים נוספים (לפחות מתוך ידיעתי).

אנג'לו איידן – באר שבע, 04\03\2023 ובכדי לעקוב: www.financend.wordpress.com